25/03/2021

די לדחיינות: יש שלל סיבות מצוינות לערוך צוואה – ובהקדם

artical-image

האם גם הצהרת כוונות משורבטת על מפית בכתב יד יכולה לשמש כמסמך צוואה רשמי? צוואה היא עדיין הכלי הקל, היעיל והנפוץ ביותר על מנת להעביר רכוש לאחר המוות על פי בחירת המוריש – מהרו להכין אחת. דרכים להעברת נכסים לאחר המוות, חלק ב' בסדרה, מאת עו"ד עידן בן-יעקב

(לחלק א': ירושה הניתנת במתנה – לחצו כאן)

בכל פעם שאתם צופים באופרת סבון ותוהים האם באמת יש דרמות משפחתיות כאלו בעולם, צאו מנקודת הנחה שהסדר הוא הפוך: התסריטים מחווירים לעומת המקרים שמתרחשים במציאות.

דוגמה אחת מבין אינספור היא מעשה שהיה בחודש פברואר האחרון בבית הדין לענייני משפחה בירושלים. אדם, תושב חוץ שהתגורר בארה"ב, הוריש לילדיו הון ונכסים בסך של מאות מיליונים. גם במקרה הזה, כפי שקורה פעמים רבות, סכומי כסף גדולים מעוררים יצרים שליליים ומחלוקות בתוך המשפחה: הדוד, אח של המוריש, הגיש התנגדות.

צוואה: הצהרת כוונות ברורה וחתומה

המוריש, כך טען אחיו, לא הבין על מה הוא חותם. על פי כתב ההחלטה, הדוד המתנגד טען כי "המנוח 'נתון להשפעה קשה' מצד חמשת מוטבי הצוואה, במצב בריאותי קשה ביותר אשר מנע ממנו להבין פשרה של צוואה, מעורבות והשפעה בלתי הוגנת מצד מוטבי הצוואה".

אם לא די בכך, הוסיף אח המנוח ורמז כי ייתכן ולמנוח היו נשים וילדים נוספים שהיו אמורים לרשת אותו וכי את רכושו בישראל בכלל התכוון להוריש לאחיו – על אף שלא הייתה שום הוכחה בכתב לכתב, ובוודאי לא צוואה ערוכה כדין המוכיחה את טענות הדוד.

דרמה, כבר אמרנו?

וגם כאן, צף ועלה בפסק הדין חשיבותה של צוואה מסודרת וערוכה כדין. במקרה שלפנינו הדגיש ביהמ"ש כי הדוד לא הצליח להראות שום הוכחה לזכותו לחלק מהעיזבון, אף אם הצוואה שאליה התנגד הייתה מתבטלת, וכן לא הראה שיש לו מעמד או זכות להגיש התנגדות. מסיבה זו דחה ביהמ"ש את התנגדותו של הדוד על הסף.

ובעוד למשפחת המנוח הייתה צוואה רשמית (בפני בעדים), הערוכה כדין ומעידה מפורשות על כוונותיו, אחיו (הדוד) הגיע לדיון מבלי שיש לו איזשהו מסמך קונקרטי שהוא יכול להסתמך עליו. כך, לא רק שההתנגדות נדחתה, גם 5,000 ₪ הוצאות נפסקו נגד אח המוריש.

יפה שעה אחת קודם

על אף המקרה המתואר לעיל, חשוב לדעת כי במידה ויש עילה משכנעת ורלוונטית, ישנם מקרים שבהם בית המשפט עלול להחליט בניגוד לכתוב בצוואה או לקבוע פרשנות אחרת. כמו כן, במידה וקיימת הסכמה בין כלל היורשים, הנושים או בעלי עניין בצוואה – ניתן לרוב לייצר הסכם חלוקת עיזבון בינם אשר יהיה שונה מהאמור בצוואה עצמה.

למרות זאת, אין תחליף להצהרת כוונות רשמית, חתומה וערוכה כדין. נכון, קיים החשש הפסיכולוגי המכונן במקרים רבים כאילו "יצירת צוואה משמע חשיבה על מוות", או שהיא עלולה לעורר מזל רע. אבל בינינו, אי אפשר להתכחש לשעון החול הביולוגי של כל אחד ואחד מאיתנו. איך נאמר במקורותינו? "כי מעפר אתה ואל עפר תשוב". חשוב גם שלא לשכוח שהאלטרנטיבה לא נוצצת, ואנו נחשפים למקרים מן הסוג הזה בעבודתנו היום-יומית.

בשורה התחתונה מומלץ להכין צוואה (בלי קשר להיקף הרכוש/העיזבון) כמה שיותר מוקדם. בנוסף יש לוודא כי אחת לתקופה מעדכנים את הצוואה בהתאם למצב משתנה (משפחתי, נכסים וכד') או לפחות מוודאים שזוכרים מה בדיוק רשום בה ושהיא עדיין תואמת לרצונכםך.

את הצוואה ניתן לשנות כל עוד האדם המצווה צלול ובחיים. יוצא הדופן הוא מקרה של צוואה הדדית: צוואה שנחתמת על ידי בני זוג, שבה שינוי דורש עדכון גם של הצד שני: אם עושים זאת באופן חד-צדדי ישנן השלכות בהתאם לדין, שכן צוואה הדדית מבוססת ברובה על עיקרון ההסתמכות ההדדי של הצדדים לצוואה המשותפת.

כלי קל, זול ויעיל להעברת רכוש

לא צריך לחשוש: קל מאוד להכין צוואה. מצד הדין אפשר להכין אחת אפילו בבית, ואפילו בכתב יד. מומלץ כמובן שלא לעשות כך ולייצר או לעדכן צוואה עם עורך דין מומחה בתחום, תוך התאמה לחוק ולפסיקה ותוך וידוא עמידה בדרישות החוק. מדובר בשירות זול יחסית שיכול להסתיים לעיתים אף לאחר פגישה אחת או שתיים עם עו"ד או נוטריון.

כאמור, כל עוד האדם עדיין בחיים ניתן לשנות צוואה אולם לאחר המוות מדובר ב"מעשה עשוי" – ישנה צוואה ואין דרך "לדובב" את המוריש באשר לכוונתו. לפיכך, במידה ומתעוררת מחלוקת משפטית היכולת לשנות, לפרש אחרת או להתנות תנאים כאלו ואחרים לקיום צוואה – נתון להחלטות שיפוטיות.

אם רוצים להטיל מגבלה, יש להתייחס לכך מראש בצוואה. לדוגמה באמצעות יצירת התניות על אופן השימוש (שיעמדו במגבלות הפסיקה), הגדרת "יורש אחר יורש" וכד'.

באשר למיסוי צוואה: נכון להיום, אין מס ירושה בישראל. אם המוריש הוא בעל אזרחות זרה, יכול ויחול מס ירושה גם אם אינו תושב של אותה מדינה זרה: צריך לשים לב לדין לרבות אמנות שעליהן חתומות המדינות הרלוונטיות. כך גם לגבי מיקום הנכסים, מקום מושבו של המוריש (domicile) בעת פטירתו וכיו"ב.


משרדנו מתמחה בניהול הון משפחתי ובהעברת נכסים והון בין-דורי. בואו ללמוד עוד עלינו בקישור הבא. מוזמנים כמובן ליצור קשר להתייעצות בנושא.

עו"ד עידן בן-יעקב, ממשרד בן-יעקב עורכי דין, עוסק בתחום הנדל"ן, השקעות בארץ ובחו"ל, הגנת הפרטיות, ניהול הון משפחתי, ייעוץ שוטף לחברות, חברות הזנק, חברות בשלות ועוד