05/03/2023

הצ'אט האוטומטי

artical-image

בחודשים האחרונים נכנס לחיינו ה-CHAT GPT המפורסם. מדובר במעין מנוע חיפוש משודרג, אשר בניגוד לגוגל, הוא לא מציג קישורים לתוצאות החיפוש, אלא ישירות את התשובה. המענה שלו נסמך על AI ועל חיפוש בכל רחבי הרשת, למציאת התשובה, על בסיס אלגוריתם שפותח במיוחד.

ראשית, יש לעשות הפרדה בין  Chat-GPT לבין DALL-E 2  ושאר מוצרי ה-AI אשר מציפים את השוק בתקופה האחרונה. DALL-E 2  ודומיו הם כלי AI אשר מאפשר לנו ליצור תמונות על פי הגדרות אותן אנו נותנים לכלי, והוא, על בסיס ההגדרות – יוצר את התמונה.

הצ'אט, כשמו כן הוא, כלי לניהול שיחה. קצת כמו בוט שירות הלקוחות של חברות מסחריות, אך הרבה (הרבה) יותר מתקדם. הצ'אט מאפשר לנו לנהל כמעט שיחה, ולקבל תשובות כתובות, ולא רק תוצאות או קישורים המובילים לתשובה. בעזרת הצ'אט ניתן לקבל מענה לתשובות כלליות כמו 'מה יהיה מזג האוויר בלונדון ב-20.5.23?', לבקש ממנו רקע על אירוע היסטורי, או אפילו לכתוב מאמר או תוכנית עסקית בתחומים שונים. בנוסף, אפשר להשתמש בצ'אט ככלי לכתיבת קוד תוכנה או אפילו סיפורים קצרים.

קלות השימוש, הטכנולוגיה והשימושים הרבים שהצ'אט מאפשר לנו, הופכים אותו לשונה משאר כלי החיפוש, בכך שהוא 'יוצר' את התשובה. וכאן נעוצה אחת הבעיות המרכזיות של כלי זה. בעוד שמנוע החיפוש של גוגל מפנה אותנו לאתרים אחרים, אשר הם נותנים את התשובה, הרי שכאן הצ'אט עצמו נותן את התשובה, כאשר המשתמש לא יודע מהיכן או על סמך מה היא ניתנה. דבר זה יוצר מצב בו, במקרה של טעות, לא ניתן לדעת מה מקורה, למעט העובדה שהיא ניתנה על ידי הצ'אט. מהלך זה יוצר שאלות משפטיות, מוסריות ואתיות חדשות, אשר משפיעות על כלל התעשייה.

הדבר דומה במקצת לתחילת הגל של רכבים אוטונומיים, כאשר עלתה שאלת האחריות במקרה של תאונה בה מעורב רכב אוטונומי – האם האחריות על יצרנית הרכב או המתכנת, אשר כתב את תוכנת הנהיגה והשליטה של הרכב. אם נשווה זאת לצ'אט, הרי שכאן עולות שאלות לא רק בתחום הקניין הרוחני, אלא גם האחריות המשפטית במקרה של שימוש בצ'אט ובתוצאותיו. האם קוד שנכתב על ידי הצ'אט שייך למתכנת או לחברת מייקרוסופט, הבעלים של chat-GPT? האם האחריות על התוצרים הינה על היוצר או על הבעלים של הצ'אט?

יהיו שיאמרו שאין בכך כדי לשנות מהותית, מכיוון שכבר כיום מתכנתים רבים עושים שימוש בגיטהאב ואתרים דומים, בכל הקשור לתכנות. אך כאן מדובר בשובר שוויון. במקרה שלנו, לא מדובר בקוד שכבר נכתב ונמצא בשימוש חופשי, אלא בקוד, או תוצר, שנוצר במיוחד עבור המשתמש ובהתאם לשאלותיו וצרכיו, כך שלא ניתן לנתק את השיקה בין התוצר ליוצר.

במקרה כזה – על מי תחול האחריות?

שאלות נוספות עולות גם בכל הקשור לתמחור פרויקטים ושקיפות אל מול מזמין העבודה. לדוגמא, אם אדם מבקש מבית תוכנה שיכתבו עבורו קוד לפעולה מסוימת, האם הוא מחויב לומר למזמין העבודה כי הקוד, או התוצר, נוצר על ידי הצ'אט?

מעבר לכך, בית התוכנה מתמחר את העבודה על פי 'שעות אדם'. האם מעתה ישתנה תמחור העבודה בתעשייה מכיוון שהיא נעשית, או יכולה להיעשות, על ידי כלים אוטומטיים?

המחוקק, כמו גם התעשייה כולה, צריכים לתת את הדעת על כך ולהתנהל בהתאם.

ואם נדמה לכם שמדובר במשהו שלא משפיע, בואו נעשה ניסוי קטן – אחרי שקראתם את המאמר, האם הדעה שלכם עליו תשתנה אם תדעו שכולו נכתב על ידי chat-GPT, במענה לשאלה – מהם הקשיים המשפטיים בשימוש ב- Chat-GPT?

עו"ד עידן בן-יעקב, ממשרד בן-יעקב עורכי דין, עוסק בתחום הנדל"ן, השקעות בארץ ובחו"ל, הגנת הפרטיות, ניהול הון משפחתי, ייעוץ שוטף לחברות, חברות הזנק, חברות בשלות ועוד.

האמור לעיל הינו סקירה תמציתית לנשוא לעיל ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה לפעולה ו/או פרשנות כזאת או אחרת, ואין להסתמך על האמור, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ולהתייעץ עם עו"ד מומחה ש"ידע לתפור את החליפה" ודרך הפעולה הנכונים ללקוח. שימוש ו/או הסתמכות על האמור לעיל הינו על אחריות הקורא בלבד ולכותב ו/או מי מטעמו לא תהיה שום אחריות בגין זאת.