משבר כוח האדם המקצועי הזמין בענפי הבניה והתשתיות, בעקבות מלחמת חרבות ברזל בעטיה נאסרה הכניסה מפועלים פלסטינים שהיוו את מרבית העובדים בענפים אלו, כמוהו כחרב ברזל המאיימת על ענפים אלו, על התעשיות הנלוות להם ועל הרשויות שמתקציביהן ייגרעו תקבולים עקב עצירת התחלות הבניה.

כלל הקשורים בענפי הבניה והתשתיות חוברים ומטכסים עצות ומשלבים זרועות על מנת למצוא פתרונות מהירים להבאת עובדים זרים מחו"ל. 

עד למלחמת חרבות ברזל, רק תאגידי כוח אדם מורשים ייבאו, העסיקו וסיפקו עובדי בניין לקבלנים רשומים ששילמו לתאגידים בגין כך. גיוס העובדים נעשה במסגרת הסכמים של מדינת ישראל מול מדינות המוצא, כאשר מיון העובדים נעשה במדינות המוצא באחריות משרד הבינוי והשיכון וכאשר התאחדות הקבלנים בוני הארץ בצעה את המיונים המעשיים.  רשות האוכלוסין וההגירה היתה אחראית להקצות את העובדים לתאגידי כוח האדם.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל, נותר על כנו המסלול המתואר לעיל במסגרת ההסכמים בין המדינות.

בנוסף למסלול הנהוג, התירה ממשלת ישראל לתאגידי כוח אדם לגייס עובדים באופן ישיר שלא במסגרת ההסכמים בין המדינות. המכסה הראשונה נקבעה ל- 10,000 עובדים, כאשר הותר לתאגיד כוח אדם שגייס מעל 200 עובדים, שהציגו ניסיון מקצועי, להביאם ללא הליך של מיונים מעשיים. 

הנסיבות הולידו מאות תאגידים שהגישו בקשות לרישום ולמאות אושרה בקשתם. 

מציאות חדשה זו הפעילה פעמון אזעקה אצל הרשות לתחרות (הגבלים עסקיים) אשר מוצאת בעייתיות בנסיבות אלו ובשל כך אף שגרה מכתב לח"כ א. רביבו יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים ובו הביעה את אזהרותיה כמפורט להלן: 

הרשות לתחרות מצאה בעיה בהיות התאחדות הקבלנים בוני הארץ ספק יחיד לביצוע מיונים במדינות המוצא. לשיטתה של הרשות מדובר  בספק יחיד שלא מונה בהליך על פי חוק חובת המכרזים התשנ"ב-1992. הרשות מצאה חשש לפגיעה בעקרון השוויון של הליכי המינוי ובתחרותיות של תאגידי כוח האדם, בין היתר כיוון שחלקם של הקבלנים חברי ההתאחדות הינם בעלים של תאגידי כוח אדם או מצויים עמם בקשרים כאלו או אחרים. מכלול זה עלול לכאורה להעמיד את ההתאחדות בניגוד עניינים בתוקף היותה ממיינת עובדים עבור התאגידים, בין היתר, לכאורה, משיקולי העדפת חברים שהינם חברי התאחדות על אלו שאינם חברים בהתאחדות. ראוי לפיכך, לשיטת הרשות לתחרות, לקיים הליך של מכרז לבחירת גוף או גופים ממיינים.

בעיה נוספת הינה באחידות הדרישות מתאגידי כוח אדם קטנים לאלו הגדולים, במיוחד לעניין המינימום הנדרש במספר העובדים המגויס. דרישה זו עלולה לדחוף תאגיד קטן לחבור לתאגיד גדול ובכך תהיה פגיעה בתחרות.

הרשות לתחרות מציעה לשקול יצירת הליך של מכרז לבחירת מספר מצומצם של תאגידים שיהיו מורשים להביא עובדים זרים. התחרות במכרז תהיה על המחירים שזוכי המכרז יחייבו את קבלני הבניין וכך יוזלו המחירים.

במכתב הרשות לתחרות בולט בחסרונו הפתרון המייתר את תאגידי כוח האדם, דהיינו,  הסדרת הבאת עובדי בניין מקצועיים באופן ישיר מארצות המוצא על ידי היזמים והקבלנים על פי ויזות אותן יקבלו מרשות האוכלוסין וההגירה.

_{**האמור לעיל הינו סקירה תמציתית לנשוא לעיל ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה לפעולה ו/או פרשנות כזאת או אחרת, ואין להסתמך על האמור, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ולהתייעץ עם עו"ד מומחה ש"ידע לתפור את החליפה" ודרך הפעולה הנכונים ללקוח. שימוש ו/או הסתמכות על האמור לעיל הינו על אחריות הקורא בלבד ולכותב ו/או מי מטעמו לא תהיה שום אחריות בגין זאת.}