עצם הגדרת המבנה כ"קניון", אינו מהווה מקור להטלת חובות על בעל הקניון כלפי בעל חנות בקניון, בכל הנוגע לשימוש בחנות. "קניון" אינו מונח משפטי אשר נושא עמו זכויות וחובות החלות על בעליו, אלא תיאור פיזי של אופי המבנה .  לכן אין חובה על בעל קניון להבטיח את הפעילות המסחרית שבו. הסדרת קניון פעיל צריכה שתיעשה במסגרת חוזה המכר או השכירות בין בעל הקניון לבין המתקשר עמו.

סוגיה מעניינת הובאה בפני בית משפט השלום, בערעור בבית המשפט המחוזי ולאחר מכן בבקשת רשות ערעור בפני בית המשפט העליון: האם בעלי קניון חייבים להבטיח פעילות מסחרית ענפה בקניון.בעל חנות מצא עצמו נפגע קשות כלכלית כתוצאה מצמצום דרסטי בפעילות המסחרית של קניון שנוהל ע"י חברה שהינה גם קבלנית וגם חברת החזקות בנדל"ן (להלן – "החברה"). החברה נערכה לביצוע שיפוץ והוספת בניה במבנה הקניון ולפיכך נמנעה מחידוש חוזי השכירות של חנויות שבבעלותה. כך, במשך כשתיים במהלכן הלך הקניון והתרוקן ממחזיקים ובהתאמה מפעילות מסחרית ומתחזוקה.  בנוסף, עקב העבודות, הוגבלה הגישה לחנות, נגרם נזק לה ולתכולתה כאשר נוצר הרושם אצל הבעלים כי החברה מנסה להשתלט על החנות ולאלץ את בעליה למכרה לה.לאחר כ- 4 שנים הסתיימו העבודות והקניון חזר לפעילות תקינה.בעל החנות תבע פיצויים בגין נזקיו, לרבות הפסד הכנסה. החברה טענה כי מדובר בעבודות שיפוץ ובהפרעות מקובלות וסבירות וכן, כי הקניון השביח את מראהו ופעילותו ובעל החנות יצא נשכר מכל זאת.בית משפט השלום קבל את התביעה ברובה ופסק לבעל החנות פיצויים, לרבות בגין אבדן הכנסה. זאת, תוך הכרה בחובה של האחד שלא להזיק למקרקעין של האחר, או שלא להפריע לשימוש בהם, חובה מעוגנת בדיני המקרקעין ובדיני הנזיקין. במסגרת זו, בית משפט השלום ערך איזון בין חובתה של החברה שלא להזיק לקניין "גובל", לבין החופש לעשות בקניינה כראות עיניה בגבולות השימוש הסביר.בסקירה זו אתמקד בטענה של בעל החנות, לפיה חוזה המכר המקורי של החנות מהווה מקור לחובת החברה לקיים קניון פעיל על-מנת להבטיח את רווחיה של החנות. בית המשפט פסק כי עצם הגדרת המבנה כ"קניון", הן בין דייריו והן כלפי הציבור, אינו מהווה מקור להטלת חובות על החברה כלפי בעל החנות בכל הנוגע לשימוש בחנות. "קניון" אינו מונח משפטי אשר נושא עמו זכויות וחובות החלות על בעליו, אלא תיאור פיזי של אופי המבנה, ולכן אין טענת בעל החנות נדחית. אין מקור שבדין לקיומה של חובה החלה על בעל הקניון להבטיח לפעול למען קיום קניון פעיל על-מנת שלא לגרום אבדן הכנסות לחנויות שבו. מצבם של דרי קניון אינו שונה ממצב בעל זכויות בעסק קטן (למשל מזנון) הגובל בעסק גדול המושך אליו קהל רב. כאשר בעל העסק הגדול מחליט לסגרו, בהכרח תפגענה הכנסותיו של המזנון, אך לא ניתן יהיה לחייב בפיצוי בגין כך.התרופה למצב הבעייתי אליו נקלע בעל החנות היתה צריכה להימצא במישור היחסים החוזיים עם החברה בעלת הקניון שעוצבו בהסכם לרכישת הזכויות בחנות.

רע"א  8921/15