המערערת, חברה קבלנית, נמצאה על ידי פקיד שומה מע"מ, כמקזזת שלא כדין תשומות לפי חשבוניות שקבלה משלושה ספקים בענף הבניה.

לפי קביעת המחוקק, אם מתברר, אף בדיעבד, כי החשבונית הוצאה שלא כדין, וזאת בין אם משום שמוציא החשבונית אינו הבעלים של הסחורה שסופקה, או אינו הגורם נותן השירות ובין אם משום שהחשבונית זויפה או הושאלה מצד ג'. 

בתי המשפט היו מוכנים להכיר בחריג סובייקטיבי מצומצם, לפיו אם יוכיח הנישום כי לא התרשל וכי נקט באמצעים סבירים על-מנת לוודא כי החשבונית הוצאה כדין, יותר ניכוי מס השומות אף אם החשבונית הוצאה שלא כדין מבחינה אובייקטיבית. בענייננו, לא די שהמערערת תראה כי לא הייתה מודעת לאי תקינות החשבוניות, אלא נדרש כי תראה שנקטה בכל האמצעים הסבירים שעמדו לרשותה כדי לוודא את תקינות החשבונית.

בהתאם לחוק ולפסיקה, הדרישות לתקינותה של חשבונית חלות לא רק על המנפיק אותה, אלא גם על העוסק עצמו שבא לנכותה.

בנסיבות בהן אין זהות בין מוציא החשבונית לבין מבצע העבודה בפועל, תחשב החשבונית לחשבונית "זרה" (כלשון בית המשפט), כזאת שהוצאה שלא כדין. אין נפקות באם מדובר בחשבונית שמאחוריה כלל אין עסקה, או אם העסקה האמיתית שהתקיימה היא מול צד שלישי שאינו צד לחשבונית. 

על העוסק לוודא בפועל כי החשבוניות שנמסרו לו הינן כדין, כי אכן מאחורי החשבוניות קיימים עוסקים עמם הוא התקשר בפועל וכי פרטי החשבוניות אכן משקפים עסקאות אמיתיות.

במקרה דנן, הוכח כי המערערת לא הייתה רשאית לנכות את מס התשומות הנקוב בחשבוניות, שכן אלו לא ניתנו במסגרת עסקה אמיתית בין מוציאי החשבוניות לבין המערערת. המערערת השתמשה בחשבוניות מס של ספקים שונים, בלא שהיה לה קשר עסקי אמיתי עמם. 

המערערת חויבה בתשלום הסכומים אותם קזזה בצירוף ריבית וקנסות. נגד הבעלים של המערערת ננקט הליך פלילי והוא הורשע בו.

יודגש בשנית כי האחריות לתקינותה של החשבונית חלה גם על מנפיק החשבונית וגם על מי שמקזז תשומות בגינה.

עמ (י-ם) 9711-10-19 

_{**האמור לעיל הינו סקירה תמציתית לנשוא לעיל ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה לפעולה ו/או פרשנות כזאת או אחרת, ואין להסתמך על האמור, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ולהתייעץ עם עו"ד מומחה ש"ידע לתפור את החליפה" ודרך הפעולה הנכונים ללקוח. שימוש ו/או הסתמכות על האמור לעיל הינו על אחריות הקורא בלבד ולכותב ו/או מי מטעמו לא תהיה שום אחריות בגין זאת.}