התובעים, בעלי דירה, רכשו בשנת 1975 דירת גן מחברה שרכשה את הדירה מחברת שיכון ופיתוח שהתמזגה עם חברת אזורים. בשנת 2014, בעת שיפוצים שבצעו התובעים בדירה, התגלו לראשונה ליקויי בניה חמורים- כשלים הנדסיים –  במבנה הבניין והדירה. בין הליקויים שנמצאו, המהנדס הבודק מצא שעובי התקרה הקיימת היה 5 ס"מ בעוד שהתקן הישראלי קובע עובי מינימלי של 16 ס"מ. המהנדס הביע פליאה שהתקרה החזיקה עשרות שנים. כמו כן התגלו חריגות במפלסים שגרמו ליצירת חללים מתחת לרצפת הדירה. 

בית המשפט קבל במלואה את תביעת התובעים לפיצויים.

בהתמודדות עם טענת ההתיישנות שטענו הנתבעים, טענו התובעים שלא ידעו על הליקויים עד לתחילת השיפוצים בדירתם. בית המשפט קבל את טענתם. התובעים קנו את הדירה בשנת 1975 וגילוי ליקוי בנייה היה בשנת 2014. משלא ידעו התובעים על העובדות המהוות את עילת התובענה, יחול סעיף 8 לחוק ההתיישנות. מירוץ ההתיישנות החל רק מיום גילוי עובדות אלו, ללא מגבלת 10 שנים מכוח פקודת הנזיקין.

בהתמודדות עם סוגית האחריות על בנית הבניין. מיהו הגוף שיוגדר כ"מוכר הדירה" על פי חוק המכר דירות ויהיה אחראי לליקויי הבניה? 

הנתבעת שו"פ / אזורים טענה כי לא הקימה את הבניין, אלא עסקה בניהול עבור משרד השיכון (חברה משכנת).  היא אף טענה להיעדר אחריות היות והדירה נרכשה מהחברה שרכשה ממנה.  לכן אינה חוסה תחת הגדרת "מוכר" לפי חוק המכר דירות.  לפי ההלכה, אחריות חברת הבנייה כלפי קוני משנה, דהיינו התובעים בעניינינו, אינה מוגבלת ליחסים החוזיים שבין הצדדים וחלה בין החברה לקוני המשנה כשם שחלה בין החברה לקונה הישיר בטרם העביר זכויותיו.

הנתבעת עסקה בפעולות רישום הבית משותף, פרסמה את מיפרט הבנייה ועל כן ניתן להגדירה כ"יזמית הפרויקט". שעה שלא הוצגה ראיה על ידי אף אחד מהצדדים שתיתן מענה על שאלת הקבלן המבצע של הבניין, נשאלת השאלה, האם הגדרת הנתבעת כיזמית הפרויקט, מטילה את החבות לליקויי הבנייה עליה. אכן – נטילת אחריות מסוג זה טומנת בחובה גם את האחריות לסיכונים וליקויים העשויים לבוא עם הקמת הבניין.

חברה שנוטלת על עצמה את התפקיד של הקמת מבנה היא הנושאת כלפי הרוכשים באחריות לסיכונים הנובעים מן הפרויקט ושאותם יכלה לחזות. מסקנה זו נובעת קודם כל מן התפקיד של החברה בקידום הפרויקט. היא המתווה אותו, היא השוכרת את שירותיהם של אנשי המקצוע המתאימים והיא הרוכשת את אמצעי הייצור האחרים הדרושים לצורך הקמת המבנה. היא גם המשווקת של הפרויקט וחותמת על הסכמי המכר מול הדיירים. אחריותה של החברה מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בחשיפתה לסיכונים הנוגעים להיבטים בטיחותיים.

בית המשפט קבל את תביעת התובעים וחייב את הנתבעת בפירעון עלות עבודות התיקונים, עוגמת נפש, שכירת דיור חילופי בעת בצוע העבודות והוצאות בהן נשאו. 

ת"א (ירושלים) 74304-12-20