בית המשפט העליון נדרש בפעם המי יודע כמה לשאלה מהם גבולות התערבותו של בית המשפט בהחלטותיהם של גורמים מקצועיים. זאת, בדונו בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי המנהלי שהורה על ביטול החלטת וועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה בה אושרה תכנית מתאר לפיתוח מרכז מסחרי.

השאלה בפני בית המשפט העליון: האם בהחלטה לאשר את התכנית נפל פגם מנהלי המצדיק התערבות שיפוטית !? 

בית המשפט המחוזי המנהלי הורה על ביטול החלטת הוועדה המחוזית וביטל את אישור התכנית בנימוקים שתוספת קומות מגורים היא שינוי תכנוני משמעותי ושהתכנית אינה ישימה בין היתר מסיבות קנייניות. 

הטענה העיקרית בערעור היתה שבית המשפט התעלם מההבחנה בין שלב אישור התכנית לבין שלב הרישוי, שכן, טענות קנייניות וטענות הנוגעות לפגמים במימוש התכנית צריכות להיבחן רק בשלב הרישוי, בעת הגשת הבקשה להיתר הבניה ולא בשלב המוקדם של התכנון. 

הכלל הבסיסי בדיני התכנון והבנייה, הקבוע בסעיף 145(א) ו-(ב) לחוק התכנון והבניה, הוא כי רובן ככולן  של ביצועי הבנייה, מותנים בקבלת היתר בניה שיהיה מתאים לתכנית תקפה. כך, יצרה החובה לקבלת היתר את החובה להכין תכנית כבסיס למתן היתר בניה בקרקע.

באופן זה, יוצר חוק התכנון והבנייה הבחנה בין שלב התכנון – העוסק בעיקרו באישור התוכנית הרלוונטית, לבין שלב הרישוי – שהוא מאוחר לשלב התכנון, ואשר בו מוגשת בקשה לקבלת היתר בנייה על יסוד התכנית.

בשלב התכנון, למוסדות התכנון כדוגמת הוועדה המחוזית מוקנים שיקולים ובהם שיקולים תכנוניים, כלכליים, חברתיים, סביבתיים, שיקולי ישימות, פגיעה במקרקעין גובלים וגם שיקולים בטחוניים ומניעת עבריינות בניה.  כך על פי פסיקת בתי המשפט. 

מכאן, שיקול הדעת של מוסד התכנון הוא רחב מאוד, וההנחה היא שככלל, החלטתו הסופית בקשר לתכנית משקפת את האיזון הראוי בין מכלול השיקולים השונים ובין כלל האפשרויות התכנוניות שעמדו בפניו.

שלב הרישוי  הוא השלב בו מוגשת הבקשה להיתר הבניה המוגשת בתחום המסגרת שגובשה בשלב המוקדם של התכנון כאשר בשלב הרישוי יוצא התכנון אל הפועל. הבקשה להיתר הבניה מוגשת לרשות הרישוי המקומית של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה.

הבקשה מוגשת על ידי "בעל זכות במקרקעין" ולכן לעיתים נדרשת רשות הרישוי לדון במחלוקות קנייניות בקרקע, כאשר בשלב זה הרשות אינה מקיימת את הדיון עד שהמחלוקת הקניינית מתבררת בבית המשפט.

הסוגיה מתחדדת – ההליך התכנוני על כל שלביו עוסק בסוגיות תכנוניות בלבד, וזאת גם אם לעיתים מתעוררות בו שאלות קנייניות. קיימת הבחנה ברורה בין דיני התכנון והבנייה – המאזנים בין אינטרסים ציבוריים וחברתיים שונים לבין דיני הקניין העוסקים במחלוקות ממוקדות.

ובשלב הרישוי- ככלל, כאשר מוגשת בקשה להיתר בנייה – שיקול הדעת של רשות הרישוי מוגבל לשאלה של התאמת ההיתר להוראות התכנית, כך שאדם המבקש היתר תואם תכנית זכאי באופן עקרוני לקבלו. יחד עם זאת, בבואה לבחון בקשה לקבלת היתר, מוקנית לרשות הרישוי סמכות לשקול שיקולים תכנוניים נוספים, כגון תקני חניה, מקלטים, תנאי הסביבה, דרישות תחבורה ועוד.

בית המשפט העליון קבע לעניין החלטת הוועדה המחוזית כי היא שקלה בהחלטתה שיקולים תכנוניים מובהקים, תוך שהיא הביאה בחשבון את עמדת העירייה ונתנה לה משקל משמעותי. החלטת הוועדה המחוזית התקבלה לאחר הליך מינהלי תקין; היא מביאה בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים, לרבות שיקול ישימות התכנית, ומשקפת את שיקול הדעת המסור למוסד התכנון. 

בהליך התכנוני כפי שבוצע לא נפל פגם מינהלי – הוא נשען על תשתית עובדתית סבירה, נשקלו בו השיקולים הרלוונטיים והוא מגשים את תכליותיו העיקריות של שלב התכנון בדבר שקיפות ושיתוף הציבור. החלטתה הסופית של הוועדה המחוזית לבכר את האינטרס הציבורי שבאישור התכנית היא החלטה מנומקת ומפורטת, אשר משקפת את הדיון היסודי שהתקיים בהתנגדויות, ואת שיקול הדעת המסור למוסד התכנון בביצוע מלאכת האיזון בין השיקולים המתחרים.

שלב התכנון לא נועד לבחון באופן מדוקדק את התקיימותם של התנאים להגשת היתר בנייה (אשר הם שונים כאמור מהתנאים להגשת תכנית). הוא נועד כדי לבחון האם התכנית המוצעת, ככל שהוגשה כדין, מהווה נקודת איזון רצויה בין מכלול של אינטרסים ושיקולים תכנוניים שונים.

ומכאן הקביעה המעוגנת גם בפסיקה המוקדמת: בית המשפט אינו מוסד עליון לתכנון ואל לו להמיר את שיקול הדעת של מוסד התכנון בשיקול דעתו ולהכריע בין אפשרויות תכנוניות שונות. 

אשר על כן, הערעור התקבל וההחלטה לאשר את התכנית עדיין בתוקף.

עעמ 3975/22

_{**האמור לעיל הינו סקירה תמציתית לנשוא לעיל ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה לפעולה ו/או פרשנות כזאת או אחרת, ואין להסתמך על האמור, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ולהתייעץ עם עו"ד מומחה ש"ידע לתפור את החליפה" ודרך הפעולה הנכונים ללקוח. שימוש ו/או הסתמכות על האמור לעיל הינו על אחריות הקורא בלבד ולכותב ו/או מי מטעמו לא תהיה שום אחריות בגין זאת.}