דרישת הכתב בעסקת תיווך
לפנינו הקשחת עמדת הפסיקה בכל הנוגע ליכולת של בתי המשפט להתגבר על דרישת הכתב בחוזי תיווך, בהסתמך על עקרונות של תום לב והגינות.
בית משפט השלום קבע כי יש לחייב את המערערים בתשלום דמי תיווך בעבור שירותיה של סוכנות התיווך בכל הנוגע לעסקת רכישת בית מגורים על ידי המערערים. זאת, הגם שלא נחתם בין הצדדים הסכם בכתב כמתבקש מהוראותיו של סעיף 9 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המתווכים").
בית משפט השלום לא קיבל את טענת המערערים, לפיה לא נהוג לשלם דמי תיווך בגין נכסי מקרקעין הנמכרים בהליך כינוס נכסים. כמו כן, סוכנות התיווך שימשה כגורם היעיל בעסקה לרכישת הנכס והמערערים התחמקו במכוון מחתימה על הסכם תיווך גם לאחר שהתחייבו לתשלום דמי תיווך. לכן, מבחינת ההגינות אין לאפשר למי שהתחייב אך נמנע מלחתום על הסכם התיווך להתחמק מחובת התשלום.
בית המשפט המחוזי ציין במוסגר את ברירת המחדל במשפט הישראלי לפיה ניתן להתקשר בחוזה אף ללא הסכם כתוב וחתום, אלא אם נקבע אחרת בהסכם או בחריגים סטטוטוריים אחרים כמו דרישת הכתב בסעיף 8 לחוק המקרקעין.
כאמור, בית המשפט המחוזי הקשיח את עמדתו. ענייננו בהתחייבות לתשלום דמי תיווך בגין שירותי התיווך במקרקעין שסיפקה סוכנות התיווך למערערים. אי לכך, הוראת החוק הרלוונטית לענייננו מגולמת בסעיף 9(א) לחוק המתווכים אשר קובע:
"מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה."
התחייבותו של מקבל שירותי התיווך לתשלום דמי תיווך צריכה לבוא לידי ביטוי בהסכם כתוב וחתום. שר המשפטים אף התקין את תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997 כאשר תקנה 1 לתקנות מפרטת את הפרטים ההכרחיים שחובתם להיכלל בהזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, לרבות שמות, כתובות ומספרי הזיהוי של המתווך ושל הלקוח, סוג העסקה, תיאור הנכס, המחיר ועוד.
חוק המתווכים נועד להבטיח ,כי יובהר ללקוח על הכתב, בחתימתו, שהוא יחויב בתשלום דמי תיווך. תפקידו של המתווך בהיותו איש מקצוע הוא לדאוג לקיומה של דרישת הכתב על פי הדין, וככל שלא יעמוד במשימתו, אזי זכותו לשכר ראוי בגין עמלו תישלל ממנו. חד ערכית וחד משמעית!
כיום ניתן ליתן תוקף להסכם תיווך שאינו בא לידי ביטוי בכתב אך ורק במקרים הנדירים והקיצוניים ביותר הגובלים במרמה ממשית מצד הלקוח. כגון גניבת מידע והצגת מצגי שווא מטעם הלקוח, בנסיבות בהן לא הייתה למתווך האפשרות להימנע ממתן שירותיו מבלי הסכם כתוב וחתום.
ע"א (תל אביב-יפו) 35662-11-22