חובתו של הקבלן לנקוט בכל אמצעי הבטיחות, לתת לעובדיו סביבת עבודה בטוחה, לתת הדרכה לעובדיו ולספק להם אמצעי בטיחות.  מיומנות ונסיון העובד אינם מפחיתים מחובת הקבלן ואינם מייחסים לעובד רשלנות תורמת במקרה של הפרת חובת הבטיחות.

עובד חברה קבלנית לשיפוצים נפגע במהלך העבודה כתוצאה מהחלקה מסולם גבוה.

העובד הגיש תביעה בגין נזקי גוף נגד החברה ונגד בעלת הנכס מזמינת העבודה.

התביעה נגד מזמינת העבודה נמחקה על הסף מחוסר עילה.

העובד-התובע ייחס בתביעתו לחברה-הנתבעת עולות הפרת חובה חקוקה ורשלנות.

מן העדויות ניתן היה ללמוד שהחברה נתנה לעובד מרחב פעולה ושיקול דעת נרחב בביצוע העבודה לרבות לעניין הצבת הסולם ואופן ביצוע העבודה. יחד עם זאת, אין בכך כדי לשחרר את המעביד מאחריותו כלפי העובד הן בהיבט של הפרת חובה חקוקה והן בהיבט של עילת הרשלנות בכל הקשור לבטיחות בעבודה. מהראיות שנשמעו בתיק עולה כי הנתבעת לא סיפקה לתובע סביבת עבודה בטוחה, לא פיקחה  על נקיטת אמצעי הזהירות הדרושים על ידי העובדים ועל ביצוע ראוי של הנחיות הבטיחות. בכך התרשלה הנתבעת כלפי התובע. יתר על כן, בית המשפט התרשם כי הנתבעת ניסתה להתפרק מאחריותה לבטיחות עובדיה, בכך ש"סמכה" עליהם.

עוד ציין בית המשפט, כי לו היתה הנתבעת דואגת לכיסוי ביטוחי מתאים עבור התובע, היה התובע יכול לקבל פיצוי הולם על נזקיו.

מהראיות עולה כי הנתבעת אף לא דאגה לקיומה של הדרכה לעובדים, ובכללם התובע, בדבר הסיכונים הכרוכים בעבודה על גבי סולם, בניגוד לתקנות 2 ו- 3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט- 1999. לפי הוראת תקנות אלה על המעביד להנחיל לעובדים נוהלי עבודה ברורים לבטיחות ולגהות, והוא אינו רשאי להניח כי הללו ינקטו מיוזמת העובדים. הלכה היא כי מעביד חייב לצפות גם מעשה רשלני של העובד, אפילו כשהוא בא בניגוד לחובות מפורשות, ואף כשהעובד מודע לסכנה שבמעשהו.

בנוסף, על פי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) התשמ"ח- 1988, היה על הנתבעת לדאוג לכך שכל עבודת בניה תתנהל תחת השגחה ישירה של מנהל עבודה. בהתאם לתקנה 5 לתקנות הבטיחות, מנהל העבודה הוא האחראי למילוי הוראות הבטיחות. מהראיות שנשמעו בתיק לא עולה כי התובע שימש כמנהל עבודה באתר וגם מטעם הנתבעת נאמר בעדות כי התובע משמש כאחראי על העבודה אך לא מנהל עבודה.

בנוסף, בית המשפט מצא  כי הנתבעת לא סיפקה לתובע סולם בטוח והורתה לו לבצע את העבודה בשיטה לא בטוחה. הנחיית הנתבעת לתובע להשלים את כל העבודה באותו יום, ובכלל זה עבודה  בגובה, למרות שלא היה בידיו סולם מתאים ולא היו עובדים נוספים שיוכלו לסייע לו היוותה בנסיבות העניין הפרת חובתה לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), תשמ"ח – 1988, ותקנות ארגון הפיקוח על העבודה וכן ניתן לבסס בנסיבות אלו גם עילת תביעה מכח עוולת הרשלנות.

המעביד אינו יוצא ידי חובה בכך שהוא סומך על מיומנות עובדיו. הסיכון עדיין נוצר על ידו, בידיו האמצעים למונעו, בין השאר על ידי תדרוך מתאים, השמעת אזהרה או נקיטת צעדים אחרים שיסירו הסיכון.  לכן בית המשפט חייב את הנתבעת בדין ולא מצא לנכון לייחס לתובע כל רשלנות תורמת למרות ניסיונו ומיומנותו.

  תא (חד') 15703-05-14