אין מקום להתנות את החייאת החברה בתשלום מראש של אגרה שנתית בגין השנים שבהן הייתה מחוקה ממרשם החברות ואין מקום להתנות זאת בהגשת דוח שנתי עדכני.

בשנותיה הראשונות של המדינה, נבנו מבנים רבים שלא נרשמו במרשמי המקרקעין על-שם הבעלים, אלא נרשמו על-שם חברה, שפעלה כ"חברת גוש חלקה" או כ"חברת בית משותף", כאשר בעלי הזכויות המקוריים בדירות בבניין, נרשמו כבעלי המניות בחברה בהתאם לחלקם היחסי. במשך השנים הזכויות בדירות החליפו בעלויות, חלקן מבלי שהטרנזקציה עודכנה במרשם בעלי המניות ואף היו חברות גוש חלקה שנמחקו ממרשם החברות. בדרך כלל, זכויותיהם של בעלי הזכויות העדכניים, באות לידי ביטוי בכך שהם רשומים כחוכרים במרשם המקרקעין.

כך בבניין נשוא דיון משפטי זה, לגביו נכרת הסכם בין בעלי הזכויות במקרקעין, לבין המבקשת בדיון זה- חברה יזמית, לביצוע פרויקט התחדשות עירונית בבניין, במסגרת תמ"א 38. לצורך היתכנות הפרויקט, ביקשו בעלי הזכויות להסדיר את בעלותם בדירות, כשלשם כך, נדרשה החייאת החברה והחזרת רישומה למירשם החברות. לפיכך, פנתה החברה היזמית, בשמם של בעלי הזכויות בבניין, לבית המשפט המחוזי, על מנת שיורה לרשם החברות להחיות את החברה. הרשם התנה את החייאת החברה במספר תנאים מקדימים וביניהן: פירעון מראש של מלוא חוב האגרות השנתיות והגשת דוח שנתי עדכני.

כך גם פסק בית המשפט המחוזי כי תנאי מוקדם להחייאת חברת הבית, הוא פירעון מראש של מלוא סכום האגרה השנתית בגין השנים בהן לא היתה החברה פעילה, בגין השנים שהחברה לא היתה מחוקה וכן גם הגשת דוח שנתי עדכני.
בית המשפט העליון קבל את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי.

קיימות מספר תקנות, המעניקות פטור מתשלום אגרה שנתית, בנסיבות שונות, על מנת לעודד את פירוקן מרצון של חברות שאינן פעילות. חברות כאלה, אשר אינן מקבלות שירותים מרשם החברות, צוברות חובות אגרה משנה לשנה. החוב התופח מהווה, עבור החברות, תמריץ שלילי משמעותי מפני נקיטת הליך פירוק, שהוא הצעד היעיל בנסיבות של חברה שאינה פעילה.

בית המשפט העליון, בהחלטה מנומקת, פסק כי אין מקום להתנות את החייאת החברה בתשלום מראש של אגרה שנתית בגין השנים שבהן הייתה מחוקה ממרשם החברות, אף אין מקום להתנות את ההחייאה בהגשת דוח שנתי עדכני. בית המשפט החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, לשם מתן החלטה חדשה ומנומקת בבקשת ההחייאה, כאשר במסגרת זאת ידון בית המשפט המחוזי ויפסוק גם בבקשת הרשם לחיוב החברה באגרה בגין השנים שבהן הייתה מחוקה, בהתאם למבחנים האמורים בדין, ועל-פי שיקול דעתו.

רעא 7614/21