ישנן שלוש דרכים עיקריות להעביר נכסים מאדם לצאצאיו או לבני משפחתו בירושה. אחת מהן היא פשוט להעביר להם אותם במתנה עוד בחיים. אך פסק דין שפורסם לאחרונה מעיד כי יש לכך השלכות לא פשוטות, שעליהן עלולים לשלם גם בכסף וגם בחיכוכים משפחתיים. מדריך ירושה, חלק א', מאת עו"ד עמי בן-יעקב

האישה הקשישה לא ידעה למה היא נכנסת. מה בסך הכל ביקשה? להביע את הערכתה לביתה (אחת מתוך 5 ילדיה שעזרה לה כשהייתה צריכה סעד ותמיכה, ולהעביר לה את הבעלות על דירתה עוד בחייה – לא באמצעות צוואה, אלא במתנה. תצהירי המתנה שנחתמו כללו בין השאר מתן אפשרות לקשישה לחיות בדירה עד מותה, אם תרצה, ואיסור על מכירת הדירה ע"י הבת בשנה הראשונה לאחר פטירת המעבירה.

על פניו תצהירי מתנה פשוטים "ורגילים", מה כבר יכול לקרות? אלא שפסק דין שהתקבל לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות חשף מציאות שונה לחלוטין.

שנים לאחר שהאם והבת חתמו על תצהירי מתנה, ואף לאחר שההעברה כבר נרשמה ברשות מקרקעי ישראל ע"ש הבת, פנתה האם לבית המשפט בבקשה לבטל את המתנה ולהשיב לידיה את הבעלות בדירה וזאת בטענה כי יחסיה עם הבת הידרדרו לאחר שנחתמו תצהירי המתנה.

כיוון שהדרך שנבחרה להעברת הדירה הייתה בצורה של מתנה עוד בימי חייה של האם, למעשה היא נדרשה לפנות לבימ"ש לצורך ביטולו של ההסכם. שכן אם היא הייתה קובעת את ההוראה בצוואתה (אשר הייתה נפתחת רק לאחר מועד פטירתה), היא גם הייתה זכאית לשנותה כאוות נפשה עד מועד פטירתה (בהינתן כמובן כשירותה המשפטית). כך לא היה נדרשת כל פניה לבימ"ש לצורך שינוי החלטת ההעברה.

לאור האמור, ביהמ"ש נדרש לשאלה האם מתקיימות עילות מספקות לצורך ביטול המתנה והחזרתה לאם מידי הבת – שאלה אשר נענתה בפסק הדין. שכן אף על שהמתנה הייתה בכתב, ועל אף שההעברה כבר נרשמה ברשות מקרקעי ישראל, ועל אף שקבע ביהמ"ש שהאם הייתה בדעה צלולה ובגמירות דעת לתת את הדירה כמתנה לבת בעת הנתינה – מאחר וההעברה לא הסתיימה ברישום בטאבו כנדרש לפי החוק, וכן מאחר ובתצהירי המתנה הוטלה מגבלה על יכולת שימוש הבת בדירה "כמנהג בעלים" לאור המגבלה למכר הדירה רק כשנה לאחר פטירת המעבירה – קבע ביהמ"ש כי ניתן לבטל את ההסכם ולהחזירה לידי האם.

עבור רשויות המס, לעומת זאת, בהחלט ייתכן כי עסקה זו תיחשב כאירוע מס נוסף שעליו יש לשלם ובזאת בנוסף לאירוע המס הראשוני של מתן הדירה כמתנה לבת מידי האם.

בשורה התחתונה: אם רוצים להעביר נכס במתנה לילדים עוד בחיים צריך לדעת איך לעשות את זה נכון ואיך לוודא כי ההחלטה היא כמה שניתן "Bullet proof".

העברת נכס במתנה – מתי מומלץ?

העברת נכס במתנה עוד בחיים אינה פרקטיקה הנגזרת מהיקף רכושו של אדם או מעיתוי מסוים. בסוף מדובר בעניין אישי (אך כמובן – גם כלכלי), ואפשר לומר גם פסיכולוגי של המוריש/נותן המתנה. במקרים מסוימים, העברת נכס במתנה יכולה דווקא להפחית חיכוכים בין היורשים, שכן רצונו של המוריש/נותן המתנה ברור עוד בחייו וניתן גם לשאול לרצונו.

עוד יש לדעת כי למעשה, לאחר העברת נכס במתנה, מסירתו וקבלתו על ידי המקבל והשלמת הרישום וכלל הפעולות כנדרש לפי הדין, קשה הרבה יותר להפוך את ההחלטה. למוריש/נותן המתנה אין עוד זכות לקבוע יורשים אחרים או לקבוע צוואות הכוללות את הנכס – כיוון שהוא אינו שלו עוד. מסיבה זו גם הניסיון להפוך את החלטת המוריש לאחר המוות היא קשה מאוד כי היא למעשה כבר "מעשה עשוי" והנכס כבר לא חלק מעיזבונו של המוריש.

קיים אמנם נושא המיסוי שאותו יש לקחת בחשבון בהעברת נכס במתנה: ייתכן תשלום מס, אך הדבר תלוי בסוג הנכס המוקנה ובדין החל עליו. לדוגמה, כאשר ניתן נכס מקרקעין כמתנה וללא כל תמורה בין "קרובים" (בהתאם להגדרה בחוק), אזי (נכון לדין כיום) נותן המתנה פטור מתשלום מס שבח ומקבל המתנה מקבל פטור חלקי על מס הרכישה. אולם באשר לעריכת ההסכם, זהו סכום ידוע מראש אשר ניתן לשקלל בתוך כדאיות והחלטת דרך העברת הנכס.

כאשר ההעברה מבוצעת כמו שצריך, בשונה מהסיפור של אותה אם לעיל, נותן המתנה/מוריש "נפרד מרכושו" לחלוטין והוא אינו שלו יותר. קיימת אפשרות של "התניית מתנה", בדומה למה שביקשה האלמנה לעשות, במידה ומבצעים זאת כמו שצריך. למשל בשמירת זכות מגורים למשך חיי נותן המתנה או הגבלה על מכירת הנכס במשך ימי חייו תוך רישום המגבלה ברשם המקרקעין.

למדנו אם כן שגם על מתנות לפעמים משלמים ביוקר, וכמה חשוב הליווי של איש מקצוע בתהליך העברה בין דורית. במאמר הבא נעסוק באפשרות הפשוטה והמוכרת יותר להעברת נכסים: עריכת צוואה – יתרונות וחסרונות.

צריכים סיוע וייעוץ בנושא ירושה, העברה בין דורית וניהול הון משפחתי? אנו כאן לשירותכם.

עו"ד עמי בן-יעקב עומד בראש משרד בן-יעקב עורכי דין, מתמחה ב-FAMILY OFFICE, נדל"ן, מיסוי ודין בינלאומי