הפרשנות הראויה לתכניות החלות על מתחם הבורסה היא כי הן אינן כוללות אפשרות לנהל במקום עסקי מין כלשהם, לרבות עסק של חשפנות לצורך גירוי מיני.

בפני שופטת של בית המשפט המנהלי "הורמה להנחתה" סוגיית קיום מועדוני חשפנות "לגירוי מיני" במקום של שינוי אופי הרובע של הבורסה ברמת גן. השופטת כללה בפסק דינה פירוט נרחב של המתרחש עד רמת ה"פיפ-שואו" ושפכה את זעמה על העוסקים והעוסקות במלאכות המשוקצות ברובע זה מזה עשרות שנים.

ומכאן לשאלה – האם אותה תכנית בניין עיר חדשה החלה במקום, מאפשרת את המשך פעולתם של עסקי המין ברובע הבורסה.

בעל עסק של חשפנות מזה למעלה מ- 20 שנה ברובע הבורסה, בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו בגין קיום עסק במקום של הצצה באקטים מיניים ללא רישיון עסק הנדרש בחוק, הגיש בקשה לקבל היתר באופן של שימוש חורג בנכס, מתעשייה לשימוש מיני- מקום הצצה על מופע חי בעירום. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה דחתה את הבקשה בנימוק שעסק כזה אינו מתאים לאופי שמבוקשת הוועדה להקנות לאזור הבורסה בו נמצא המבנה. וועדת הערר קבלה את הערר וקבעה כי שימוש כאמור הוא שימוש מותר על פי התב"ע הקיימת – "מועדון", "בידור" והתירה להפעיל במבנה תעשיה עסק של מקום הצצה על מופע חי בעירום.

ועדת הערר דנה תחילה בשאלה האם מדובר בבקשה לשימוש חורג מהיתר או בבקשה לשימוש חורג מתכנית. הועדה קבעה כי על פי התכניות החלות, שימוש של מועדון חשפנות, ככינויו ע"י ועדת הערר, הוא שימוש מותר הנכנס בגדר מועדונים ושירותי בידור, ולכן מדובר בבקשה לשימוש חורג מהיתר, מתעשייה למועדון חשפנות. הוועדה הוסיפה וקבעה כי כיון שהמבחן לשימוש חורג מהיתר הוא מבחן ההתאמה, היינו, האם הבניין הקיים, שנבנה מראש לשימוש שונה, אכן מתאים לשימוש המבוקש, לכן קבעה כי אכן כך הם פני הדברים.

בעל המועדון אף טען כי החלטת הוועדה המקומית פוגעת בשוויון, שכן, בעבר ניתנו רישיונות עסק למועדוני חשפנות נוספים.

הוועדה המקומית עתרה לבית המשפט המנהלי, ארגון ויצו הצטרף כידיד בית המשפט, והנימוק של ויצו היה עקרונות כבוד האדם לפיהם לא ניתן לראות בחשפנות והצצה על מופע חי בעירום שימוש כ"בידור" לאור הפגיעה בנשים העוסקות בכך.

עיקר טענתה של העותרת- הוועדה המקומית היא, כי מטרתה של עיריית רמת גן, לגבי מתחם הבורסה, כפי שהיא משתקפת בתכניות החלות במקום, היא שמתחם הבורסה יחדל לשמש לעסקי מין שונים בכלל, שכן לטענתה, מרבית העסקים הללו משמשים כסות לפעילות של זנות, וכי ילבש אופי של: "רובע צעיר, מהוגן, שוקק וחי בכל שעות היממה". לצורך כך הוספו בתכנית החדשה שימושים של מגורים, מעונות סטודנטים, דיור מוגן, מוסדות תרבות ומלונאות, שאינם עולים בקנה אחד עם פעילות של עסקי מין ובהם חשפנות לצורך גירוי מיני. לכן, אין מקום ליתן היתר לשימוש חורג שיש בו כדי לסתור את מטרות העיריה במקום.

בית המשפט אבחן את המתרחש במועדון כתצוגה של נשים, כחפץ, המתפשטות לצורך גירוי מיני של גברים וזו כהגדרתה הפעילות המתבצעת בעסק זה.

בית המשפט קבע שבהחלטות הוועדות לא פורטו נימוקים בהקשר של התאמת העסק לשימושים המותרים. האם חשפנות לשם גירוי מיני מתאימים לשימושים המותרים בתכנית. וועדת הערר במיוחד לא התייחסה, והיה עליה להתייחס, להיבט השלילי שיש לעסקים מסוג זה והשפעתם על מימוש התכנית החדשה.

הצדדים להליך התכנוני, כולם, לא הרחיבו בתיאור המתרחש בעסק המדובר אלא הסתפקו ב"כותרות". כך קבעה השופטת ופתחה בכך פתח לכתיבתה שלה בפרטנות יתרה – פיפ שואו, לאפ דאנס (ריקוד על עמוד), סטריפטיז, ועוד כהנה וכהנה, מי שלא מתמצא בנושאים ומונחים אלו ומתעניין – הנה המקום.

יחד עם זאת, בית המשפט לא קבל את טענת הוועדה המקומית כי מדובר בפעילות של זנות בהיעדר כל ראייה לכך. לכן, ההנחה היא שאין מדובר במקום בו מתבצעות עבירות או פעילויות אסורות.

בית המשפט קבע כי ההתייחסות לחשפנות לצורך גירוי מיני היא שלילית עד כדי מניעת שינוי פני רובע הבורסה. במובן התכנוני, הכלל בדיני התכנון והבניה הוא שמה שלא הותר במפורש הוא למעשה אסור.

התב"ע החלה על רובע הבורסה כוללת "מועדונים". התב"ע החדשה מוסיפה לכלל השימושים המותרים גם "שירותי בידור" וכן כאלו "שיחיו את האזור גם בלילה" כמו מגורים, מעונות סטודנטים ומלונאות".

התכנון העירוני מהווה אמצעי להגדרת אופיו ומהותו של המרחב הן מבחינה פיזית, הן מבחינה חברתית וכלכלית. שינוי אופי האוכלוסייה מוביל לשינוי האופי החברתי תרבותי של המרחב הרובעי. התכנון אמור לתת מענה לצרכים הנוכחיים של האוכלוסייה הקיימת, כמו גם לחזון הרשות המקומית ולצרכים של התושבים העתידיים. לאור זאת, יש לקחת בחשבון גם שיקולים חברתיים-כלכליים, כמו האופי שהרשות המקומית מבקשת לתת לאזור מסוים.

הוועדה המקומית, שיזמה את התכנית המתקנת והחדשה לרובע הבורסה רצתה לשנות את השימושים במקום בכדי להשפיע על תפיסת הסביבה, להביא אוכלוסיות חדשות, כמו סטודנטים ואנשים מבוגרים החיים בדיור מוגן, שלא יגיעו כל עוד תפיסת המקום תהיה כמקום בו מתבצעת פעילות של חשפנות לשם גירוי מיני, גם אם זו מתבצעת רק בשעות הלילה. לכן, קבע בית המשפט, כי כיוון שהוא זה המפרש את התכנית, פרשנות הכוונה של הוועדה המקומית שיזמה את התכנית היא שהתמהיל החדש הרצוי יתאפשר רק אם יתגברו על העיסוקים בעלי האופי המיני המתקיימים במקום. על וועדת הערר היה להתחשב בכוונות הוועדה המקומית.

בתכנית החדשה נקבע כי בקומת הקרקע תותר: "קומה מסחרית הקשורה לתכלית של הבניין ושירותים המשרתים את האזור כגון בנקים, אולמות תצוגה…מסעדות ובתי קפה". התכנית קובעת כי גודל כל יחידה בקומת הקרקע לא יפחת ממאה מ"ר. אשר לקומות העליונות נקבע כי תותר בהן משרדים ותעשיה נקייה. מכאן, קבע בית המשפט, שבקומת הקרקע האמורה לשמש עובדי משרדים ותעשיה נקייה, עסק של חשפנות לשם גירוי מיני, אינו קשור לתכלית הבניין, ואין מדובר בשירותים הנדרשים באזור הבורסה. כמו כן, התכנית החדשה שהוסיפה שימוש של "בידור" לא התכוונה לכלול בו עסק של חשפנות לשם גירוי מיני, אלא כל מה שמופיע תחת "בידור" – "עינוג ציבורי", בלשון חוק רישוי עסקים – תיאטרון, קולנוע, דיסקוטקים, וכיו"ב.

לעניין הבקשה למתן שימוש חורג מהיתר, קבע בית המשפט כי מדובר בסטייה ניכרת מאופי הסביבה. הכוונה העיקרית של הוועדה המקומית היתה לשנות את אופי הסביבה, לכן, ההיתר המבוקש מהווה סטייה ניכרת מהאופי שניתן למקום על פי התכנית המתקנת והחדשה.

רובע הבורסה "טוהר".

עתמ (ת"א) 8707-07-15