מי שעדיין לא הפנים, ומסתבר כי ישנם כאלו לפי החלטות חוזרות של בתי המשפט .

סעיף 6 לחוק המכר (דירות) מחייב שבמפרט הטכני יהיה ציון מדוייק של השטחים המוחרגים מן הרכוש המשותף.

בפסק דין דעסקינן מדובר ברחבה מרוצפת באמצע חלל חדר מדרגות שנוצרה כתוצאה מתנאי שטח וגבהים שונים כאשר משני צידי הרחבה ישנם מעברים לשתי דירות הנמצאות בקומת הקרקע, אותם בקש הקבלן להצמיד לאותן הדירות.

למעט בחוזה ובתשריט של דירה אחת, הקבלן לא התייחס בחוזה המכירה לשטח זה באופן שונה מכל שטח משותף אחר בהיותו חלק מחדר המדרגות.
כמו כן, לא נמצאה כל הצמדה מפורשת של שטח זה לדירה.

מנגד, מינהל מקרקעי ישראל הכליל שטחים אלו כצמודים לדירות ואף הוצגו חוזי חכירה ותשריט מהן עולה כי המינהל חתם על חוזה חכירה לגביהן כאשר שטחים אלו צמודים לדירותיהם.

בית המשפט סקר את מעמדו של המפרט לפי סעיף 6 לחוק הנ"ל בו נקבע כי המפרט יכלול "הוצאת חלק מן הרכוש המשותף" ומכאן המסקנה שסעיף 6 (א) לחוק מחייב שבמפרט יהיה "ציון מדוייק של השטחים המוחרגים מהרכוש הציבורי".

כך בית המשפט : "בין אם מדובר בהוראה שבאה למנוע בלבול לענין אופי השטחים השונים בבית המשותף, ובין אם מדובר בהוראה שבאה על רקע של ניצול רוכש תמים על ידי קבלן חזק, הרי מדובר בהוראה צרכנית, אשר נוצרה בעקבותיה הלכה ומורין כך".

לכן – הוצאת חלקים מהרכוש המשותף חייבת להעשות בו זמנית עם חתימת חוזה המכר, והסכמה מאוחרת אינה מועילה. הדרישה הינה כי הסכמת הרוכש צריכה להיות מסויימת, וחד משמעית ומתייחסת לחלק מסוים של הרכוש המשותף!

בש"א (ים) 2164/06