בתי המשפט לערכאותיהם, מחוזי ועליון נדרשו למחלוקת הנוגעת לשאלת תחולתה של פוליסה לביטוח עבודות קבלניות שהנפיקה חב' הביטוח, על מצב בו במהלך הבניה מתברר כי זו נעשית בסטייה של כששה מטרים ואין מנוס מלהרוס את השלד ולבנותו מחדש.
בית המשפט המחוזי פסק כי הפוליסה אינה חלה במקרה זה. הפוליסה ביטחה "נזק או אבדן פיזיים תאונתיים ובלתי צפויים מראש…". אין לראות בביצוע העבודה הלקוייה כ"תאונה" במשמעות הפוליסה או כארוע בלתי צפוי. בית המשפט העליון אימץ את התוצאה בנימוק שאין מדובר כאן ב"נזק או אובדן פיזיים".
יחד עם הפסיקה הנ"ל, החזיר בימ"ש העליון לבירור בפני בית המשפט המחוזי טענה – האם קם כיסוי ביטוחי מכח הרחבה של הפוליסה במחיר פרמיה נוספת, הקובעת ש"נזקים עקיפים עקב תכנון לקוי כלולים בכיסוי הביטוחי" (להלן: "ההרחבה") ביהמ"ש המחוזי השיב גם כאן בשלילה. ראשית, אין מדובר במקרה זה ב"נזק עקיף" הנובע מ"תכנון לקוי". הבנין תוכנן במקום הנכון. השגיאות היו במדידות בשטח, בחפירת היסודות וביצוע היציקות במקום שגוי. אלו באים בגדר "עבודה לקוייה", המוחרגת במפורש מן הפוליסה. אין מדובר כאן ב"נזק עקיף", אלא בהוצאות ישירות שנדרשו לצורך תיקון הפגם של המיקום השגוי.
כמו כן, פסק ביהמ"ש כי ההרחבה הנ"ל לא באה להרחיב את הארוע הביטוחי ולכן משנקבע כי אין מתקיים אירוע ביטוחי, ממילא גם אין חבות מכח הוראות ההרחבה.
בית המשפט העליון דחה את הערעור על פסיקת בימ"ש המחוזי וקבע כי אכן חובת השיפוי מכוח הפוליסה מותנית בקיומו של אירוע ביטוחי.
הוראת "ההרחבה" יוצרת, תמורת פרמיה נוספת, הבחנה בין נזק ישיר מתכנון לקוי, שהפוליסה, אינה מבטחת בגינו, לבין נזק עקיף מתכנון לקוי, המבוטח מכח הפוליסה. החריג מוציא מכלל כיסוי נזק הנובע מתכנון לקוי, שמשמעותו, תכנון כושל אשר גרם לנזק פיזי לפרוייקט. לשם ההמחשה – הביטוח מכסה אובדן או נזק פיסי ממשי לעבודות ההקמה אך אין הוא מיועד להשבת הוצאות כספיות לתיקון כשל תכנון שלא גרמו נזק פיסי שכזה. תכנון לקוי הוא באחריות מתכנן היסודות, הקורות וכיו"ב, יכול לחול על האדריכל, על חשב הכמויות, מהנדס יועץ לפרוייקט, כאשר ביטוח אחריות מקצועית עשוי לתת פתרון לבעיה זו.
לכן, כאשר ההוראה הכללית בפוליסה לעניין חובת קיום ארוע ביטוחי אינה מתקיימת, אזי אין קיימת חבות גם לפי הוראת "ההרחבה". בכך אשר ביהמ"ש העליון את פסיקת ביהמ"ש המחוזי.

(ע"א 10717/04)