ערבות בנקאית שגויה – אחריות הבנק
אחריות הבנק לנזקי לקוח בשל ערבות בנקאית שהנפיק הבנק בנוסח שגוי.
התובעת השתתפה במכרז של עירייה. הבנק הנתבע הנפיק כתב ערבות שגוי, שהוגש במסגרת ההצעה במכרז העיריה. הנוסח השגוי של הערבות הבנקאית, נמסר למרות שהתובעת העבירה אל הבנק מבעוד מועד את נוסח הערבות הבנקאית המבוקש. הבנק אמנם העביר אל התובעת טיוטת ערבות בנקאית לבדיקה, ובה הנוסח הנכון – ואולם בסופו של יום ולאחר שהתובעת אישרה את הטיוטה, הנפיק דווקא נוסח מוטעה.
בית המשפט פסק שהאחריות לכך שנוסח הערבות הבנקאית שהונפק שונה מהנוסח הנדרש היא של הבנק, מכוח אחריותו כתאגיד בנקאי.
מערכת היחסים בין הנתבע, בנק, לבין התובעת כלקוחה כוללת בתוכה מכוח מערך הסכמים וכן מכוח הדין הכללי חובת זהירות כאשר הלכה פסוקה היא כי "חובת הזהירות מטילה על הבנק את החובה לנהוג כלפי לקוחותיו במיומנות ובזהירות הראויות, לנקוט באמצעים שבנק סביר היה נוקט בנסיבות העניין".
הבנק ניסח והחתים את התובעת על מסמך הכולל "הסכמה חוזית" של התובעת לא לטעון לנזק בגין העובדה שנוסח הערבות שדרשה שונה מהנוסח הרגיל של הבנק. אולם, אין מדובר בהתניית פטור גורפת להתנהלות הבנק.
לכן- הבנק אכן כשל בהנפקת הנוסח הנכון של הערבות הבנקאית. למרות שהוצג לו נוסח נדרש לערבות ולמרות שהכין בעצמו טיוטת ערבות שאושרה על ידי התובעת – הרי בסופו של יום הנפיק הבנק ערבות בנקאית בנוסח שגוי.
האם התובעת הייתה זוכה במכרז אלמלא רשלנות הבנק?
בית המשפט קבע שאכן יש לראות בתובעת כמי שהייתה זוכה במכרז אלמלא רשלנות הבנק. על כך שהתובעת אכן הייתה המועמדת המובילה למדים ממכתב הדחיה וכן מההתנהלות כפי שנבחנה בעדויות בבית המשפט, לדוגמה- הצעת התובעת הייתה הזולה ביותר, אך נפסלה היות והערבות הבנקאית שצורפה לא עמדה בדרישות המכרז. ההצעה השנייה שאחרי התובעת אכן זכתה במכרז.
האם לתובעת רשלנות תורמת? התובעת, ככל מתמודד במכרז, ידעה אודות חשיבות הנוסח של הערבות הבנקאית המוגשת על ידה במסגרת המכרז. יש מקום לצפות מהתובעת לערוך בדיקה, ולו בסריקה מהירה ומדגמית, של נוסח הערבות אותה קיבלה. לכן, יש לחייב את התובעת באשם תורם. דווקא בשל החשיבות שיש לנוסחו של כתב ערבות, היה מקום שתקיים ולו ברפרוף בדיקה וויזואלית שטחית.
שיעור האשם התורם במקרה זה – בעובדה שהבנק העביר לתובעת טיוטת כתב ערבות שאושרה ובכל זאת הנפיק כתב ערבות שגוי, ומנגד התייחסות לכך שניתן היה לגלות את הפגם בערבות בבדיקה שטחית ומיידית – בית המשפט העמיד את שיעור האשם התורם על 30%. בית המשפט פסק לטובת התובעת הפסד רווח לפי חוות דעת של מומחה מטעמו.
תא (ת"א) 44964-07-19