למרות שיחסי ישראל-ארה"ב בשיאן, כמה החלטות לא נכונות בדרך וכל סטארטאפ ישראלי עלול לסבך את עצמו בקשיים וצעדים מגבילים של הממשל. אז למה כדאי לשים לב בדרך? מאמרו של עו"ד עידן בן-יעקב, משרד בן-יעקב עורכי דין >>>

באוגוסט 2020 הטיל נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, פצצה כאשר הכריז בשיחה עם עיתונאים: "אפעל עוד היום לחסימת פעילות טיקטוק בארצות הברית". והוא אכן פעל במהירות. תוך מספר ימים חתם הנשיא על צו נשיאותי המורה על חסימת פעילות החברה בארה”ב.

אין צורך להכביר במילים על הפגיעה האנושה שנוצרה לחברה כתוצאה מכך. לטענת הנשיא, טיקטוק אינה שומרת על פרטיות המשתמשים, ואף חולקת את המידע עם הממשל הסיני. בצו הנשיאותי נכתב: "ארה"ב חייבת לנקוט בפעולה אגרסיבית נגד הבעלים של טיקטוק כדי להגן על הביטחון הלאומי". כלומר, פעילות טיקטוק בארה”ב פוגעת בביטחון הלאומי.

טיקטוק הבינה את מצבה העסקי ואכן בימים האחרונים התפרסם כי דחתה את הצעת הרכישה ממיקרוסופט וקיבלה את הצעת רכישת מחברת אורקל האמריקאית באופן שהיא תרכוש נתח מהפעילות האמריקאית ותיכנס כשותפה בפעילותה באמריקה, מהלך אשר יציל את פעילותה בארה”ב. במקביל, דחה בית משפט פדראלי בקליפורניה צו של מחלקת הסחר האמריקאית, אשר הורה לגוגל ואפל שלא לאפשר הורדות של אפליקציית'ווי-צ'ט' הסינית. בשני המקרים, של טיקטוק ו'ווי-צ'ט' הסיבה הייתה זהה: פגיעה בביטחון המדינה.

מעבר לתחושה הרווחת בציבור הכללי כי מדובר במאבקי כוחות בין המעצמות, הרי שהטיעון של פגיעה בביטחון הלאומי יכול לעבוד גם נגד חברות נוספות (גדולות כקטנות) – הרי מי יודע אם בעתיד לא יופנה הטיעון גם נגד (חו”ח) חברות ישראליות? בארה”ב, כמו בישראל, הטיעון הביטחוני מהווה כמעט תמיד טיעון מחץ אשר מבטל וגובר על זכויות אחרות, כמו קניין, קניין רוחני, חופש העיסוק, חופש הפרטיות ועוד. במקרה הנוכחי- משפיע מהותית על מהלך העסקים ומכריח חברת ענק בינלאומית להימכר לידיים אמריקאיות.

מניסיוני, כמי שמלווה חברות היי טק ופינטק בארץ ובעולם, בשלבים שונים ובתחומים שונים, ברגע שנשלף הקלף הביטחוני, הסיפור כמעט, תמיד, גמור. אך עדיין ניתן לבצע מס’ מהלכים שיצמצמו את הסיכון למהלך שכזה:

נכון להיום היחסים בין ארה”ב לישראל טובים, וישנו מעבר כמעט חופשי של מידע ואנשים, בין המדינות – כולל בתחומי התוכנה והפיתוח, כמו גם רילוקיישנים ומרכזי פיתוח. ישראל לא נתפסת כאיום על ארה”ב, לא בהיבט הביטחוני או הכלכלי אלא אף להיפך – שתי המדינות נחשבות כשותפות ביטחוניות הדוקות, כך שהיחס אליה טוב לאין ערוך מאשר למדינות אחרות. עם זאת, הכנסת שותף או משקיע זר, יכולה לשנות את התמונה. חשוב לשים לב מי השותפים (ולעיתים אף שותפי השותפים), לא רק בהיבט העסקי, ומה ההשלכות מבחינת ההתייחסות של הרשויות.

חלק ניכר מהסטרטאפים הישראלים בוחרים בגיוס משקיעים דרך חברות או על בסיס היכרות מוקדמת- במידה והחברה מתכננת לפעול בשוק האמריקאי, אז ישנו יתרונות בפנייה קודם כל למשקיעים אמריקאים. כך, החברה כבר מכינה את עצמה (במידה מסוימת) להתמודדות עם החוק והרגולציה האמריקאית על גווניו השונים, או לכל הפחות נחשפת אליו ולמגבלותיו ויתרונותיו. חשוב לחדד – אין פסול במשקיעים זרים (מארה”ב, סין או מדינה אחרת), אך יש לקחת בחשבון את כלל ההשלכות. אבל אם כבר בחרתם לקחת משקיעים שאינם אמריקאים, אז הסעיף הבא הוא בשבילכם.

שילוב משקיעים בינלאומיים- עיקר הקושי של טיקטוק היה העובדה שהיא סינית מא’ ועד ת’ וככזאת (לפי הפרסומים) חשופה להשפעה של השלטון בסין וגם, ל"מלחמה הפוליטית" בין המדינות השונות. כלומר, פותחה בסין, שם (לפי הפרסומים) נמצאים מאגרי המידע העיקריים שלה, המשקיעים- הכול. לאור הרקורד של סין בכל הקשור לשמירה על פרטיות, קשה יותר לטעון כי החברה אינה ‘כפופה’ לשלטון הסיני. שילוב משקיעים בינלאומיים יסייע ליצור לחברה תדמית של חברה שאינה כפופה לגורם אחד, בייחוד לא גוף שלטוני.

מיקום מאגרי המידע ומיקום עיבוד המידע: כניסתו לתוקף של ה-GDPR הובילה לשינוי של ממש בכל הקשור להתייחסות לנושא הפרטיות בעולם. לאור זאת, מיקומם הפיזי בעולם בו מאוחסנים השרתים אשר בהם מאוחסן המידע מקבל משנה חשיבות לצרכי הדין והתקנות החל עליהם ועל החברה וכן משפיע בין היתר גם על יכולת עיבוד ושימוש המידע וכן העברתו למדינות צד ג’ לצורך המשך עיבודו וכיו”ב. 

כך, לפני כחודש וחצי, פסק בית הדין האירופי כי חוקי ארה”ב, ובעיקר יכולתו של הממשל הפדרלי לדרוש (ולקבל) מידע אישי המעובד על אדמת ארה”ב, מפר את הנחיות הגנת הפרטיות של האיחוד האירופאי בכך שאינו עומד בסטנדרטים להגנת הפרטיות שהוצבו ע”י האיחוד האירופאי. בהחלטתו גזר בית הדין כי כל עוד לא יעודכנו חוקי הגנת הפרטיות בארה”ב כך שיעמדו בסטנדרטים הנדרשים, יוגבלו ואף יושעו הסכמי הפרטיות והעברת המידע בין אירופה לארה”ב. בעצם, יוטלו הגבלות על העברת מידע בין אירופה לארה”ב ובכך ייתכן ויגרם נזק כלכלי גדול ביותר לחברות השונות אשר אוספות ו/או מאחסנות מידע במדינה אירופאית, אך מעבדים את המידע לדוגמה – בארה”ב.

לכן, מיקום השרתים חשוב. גם במקרה של כניסתה של אורקל כשותפה בטיקטוק “האמריקאית” ציינו גורמים בממשל האמריקאי כי הסטנדרטים לאבטחת המידע יוגברו וכי השרתים המאחסנים את המידע על אזרחי ארה”ב – יהיו על אדמת ארה”ב.

שותף מקומי: כמו במקרים רבים, גם כאן עדיף שיהיה שותף מקומי, לא רק בגלל ההיכרות עם ההתנהלות, אלא גם כדי להראות שהחברה היא לא זרה לחלוטין. במקרה של טיקטוק, לדוגמא, הסכים הממשל שהיא תימכר לחברה מקומית, מכיוון שעצם הפעילות שלה אינה אסורה, אלא שהבעלות הזרה שלה הייתה לצנינים בעיני הממשל.

הגדרות פרטיות: במקרים רבים, מפתחים נוהגים להעניק לאפליקציות שלהן הרשאות פרטיות רחבות. כך, לא נדיר למצוא בחנויות האפליקציות, אפליקציית פנס עם הרשאה להפעלת מיקרופון, לדוגמא. אחד הדברים שהעלו את טיקטוק על הכוונת מול הממשל היה הגדרות השיתוף והמידע שנאסף על המשתמשים – מיקום, הפעלת מצלמה, מיקרופון, גישה לאנשי קשר ועוד. יש לוודא שההרשאות המתבקשות תואמות את הדרישות העיקריות לצורך הפעלת האפליקציה ולא חורגות מההיגיון.

כאמור, אין הגדרות מדויקות מהו ‘איום ביטחוני’, וההתנהלות היא די אמורפית, אך באמצעות תכנון וייעוץ נכון אפשר בהחלט לצמצם את הסיכוי להתערבות שלטונית בהיבטים אלה.

עו"ד עידן בן-יעקב, ממשרד בן-יעקב עורכי דין, עוסק בתחום הנדל"ן, השקעות בארץ ובחו"ל, הגנת הפרטיות, ניהול הון משפחתי, ייעוץ שוטף לחברות, חברות הזנק, חברות בשלות ועוד

האמור לעיל הינו סקירה תמציתית לנשוא לעיל ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה לפעולה ו/או פרשנות כזאת או אחרת, ואין להסתמך על האמור, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ולהתייעץ עם עו"ד מומחה ש"ידע לתפור את החליפה" ודרך הפעולה הנכונים ללקוח. שימוש ו/או הסתמכות על האמור לעיל הינו על אחריות הקורא בלבד ולכותב ו/או מי מטעמו לא תהיה שום אחריות בגין זאת.

המאמר פורסם גם באתר גיקטיים