דוח כלכלני ה-OECD ממליץ להטיל מס ירושה גם כאן בישראל כדי לצמצם את הפערים החברתיים ולהגדיל את הכנסות המדינה. אלא שהעשירים ובעלי ההון יודעים כיצד להתמודד עם הגזירה (תשאלו את בזוס), ומי שיפגע מכך בסופו של דבר יהיו בעיקר בעלי הנכסים משכבות הביניים. דעה, מאת עו"ד עידן בן-יעקב

לאחרונה פרסמו כלכלני ה-OECD דוח, ובו המליצו כי "יש להטיל מס ירושה ב-12 המדינות שבהן הוא לא קיים, בהן ישראל, ובמקביל יש לבצע שינויים מרחיקי לכת ברוב 24 המדינות שבהן מוטל מס ירושה.", כך על פי הדיווח באתר 'כלכליסט'.

מן הדיווח עולה כי שתי סוגיות מרכזיות עמדו לנגד עיניהם של מחברי הדוח. הראשונה והמתבקשת היא הגדלת ההכנסות למדינה לאחר הפגיעה הקשה של הקורונה בכלכלות העולם. ישראל כשלעצמה צריכה להתמודד עם גירעון ענק ומחפשת דרכים לצמצמו.

הסוגיה השנייה היא סוגיית האי-שוויון והצורך לצמצם פערים, כפי שניתן להבין זאת קודם כל מעצם העובדה שהם ממליצים להטיל מס ירושה ולא מס עזבון, זאת על מנת שניתן יהיה להחיל מיסוי פרוגרסיבי יותר על היורשים ולעודד את חלוקת העיזבון בקרב יורשים רבים יותר "ובכך להפחית עוד יותר את ריכוזי העושר".

עוד מסבירים הכלכלנים של ה-OECD כי בשל הארכת תוחלת החיים "העושר ירוכז בקרב קבוצות מבוגרות יותר" ובכך יגדל עוד יותר האי שוויון, ויתרה מכך – הזינוק בעושר לא שוויוני ישפיע גם על מחירי הנכסים ויגדיל אותם, משל מדובר בגלגל שמזין את עצמו ומגדיל את הפערים בתהליך.

כתבנו על כך כאן בבלוג בעבר, ובכל זאת מצאנו גם הפעם צורך להזכיר: לדעתנו מס ירושה פשוט לא אפקטיבי, ואם לא די בכך הוא יפגע בראש ובראשונה בשכבות ה"נמוכות" של בעלי ההון והממון.

שכבות הביניים יפגעו

אנו במשרד בן-יעקב עורכי דין עוסקים רבות בניהול עושר אישי ומשפחתי והעברה בין-דורית. לא פעם אנו נתקלים במקרים שבהם מדובר בסך הכל באנשים מן השורה שמחזיקים 3-2 דירות שמהוות את כל הפנסיה שלהם, שאילולא היו מהווים מקור הכנסה בגילם השלישי כבר היו מעבירים ישירות לדור הבא – ולו רק כדי להימנע מאותו מס ירושה.

עבורם, מדובר במס שבראיה משפחתית-כלכלית כוללת עלול להוות "מכה" לא קטנה למאזן המשפחתי.

מן הצד השני של המתרס ישנה אותה שכבה של בעלי ממון רב מאוד, שיודעת כיצד להתמודד גם עם גזירה זו. אלו מכירים כבר את כל הדרכים המגוונות להעביר הון עוד לפני שהאדם מתקרב לקיצו. אחת מהן, אגב, כמו במקרה של מיכאל שטראוס ז"ל, היא גם הקמת קרן נאמנות.

מעבר לכך ישנן עוד דרכים להעביר הון לבני משפחה באופן מסודר ומתוכנן, ולא משנה אילו מסים שונים ומשונים יטילו על ירושות, וזאת בנוסף ליתרונות הרבים שיש לנאמנות משפחתית כדרך לשמירת ההון והדאגה לדורות הבאים.

ראו למשל מה שפורסם ממש לאחרונה אודות ג'ף בזוס:  הוא דאג לתכנן את ההון בצורה כל כך מדוייקת עד שבשנת 2011, כאשר הערך של הונו הגיע ל-18 מיליארד דולר, הוא אף קיבל 1,000 דולר עבור כל אחד מארבעת ילדיו מהמדינה, כמענק עבור זוג שהכנסתו לא עוברת את סכום 110 אלף דולר לשנה…

"עושר" היא לא מילה גסה

כאן המקום להדגיש – לא מדובר על "תחמון מס" אלא על "תכנון מס": פרקטיקה לגיטימית שבה נוקטים רבים מבעלי האמצעים וההון. לכן גם הטענה כי מס ירושה יצמצם את האי-שוויון מתערערת ממילא.

כלכלי ה-OECD דוחים את טענת "כפל המס" בטיעון משלהם בנוגע למע"מ – גם האדם הפשוט, הם מסבירים, משלם מע"מ על המשכורת שהוא קיבל ממקום עבודתו, וגם על המוצרים שהוא רוכש. טענתנו הפוכה: האם ראוי לתרץ עוול אחד בעוול אחר?

נניח שמדובר בתעשיין אמיד: אם כל החיים אדם שילם מס על הנכסים והרווחים שהוא ייצר, זאת בנוסף לתרומה הכלכלית שלו לחברה בצורת מקומות עבודה וצמיחה – האם זה צודק וראוי להטיל מס ירושה על העברת נכסים שנכפתה (עקב הפטירה כמובן) על המעורבים בסיטואציה כך שבפועל הם ימוסו במס כפול על אותם הנכסים?

שנית, וזו כבר טענה למתקדמים, אם נניח שאותו תעשיין גם עבד קשה כל חייו והוציא כסף רב במהלך השנים על מנת (כטענת "אנשים מסוימים") "לתחמן" ולהתחמק ממס, מה ימנע ממנו לעשות זאת גם עבור הכסף שהוא מתעתד להעביר ליורשיו? האם באמת יש דרך הרמטית לוודא שהכספים שהללו אכן ימצאו את דרכם ויעשירו את קופת המדינה ובאמת יתרמו להקטנת הפערים הכלכליים בין שכבות האוכלוסייה השונות?

העובדה היא שמעטים האנשים ובעלי העסקים אשר לא לוקחים בחשבון בהחלטותיהם השונות את כל נושא תכנון המס. הרי גם מי שתומך במדיניות סוציאל-דמוקרטית ובהעלאת מסים נעזר בשירותיו של רואה חשבון ועורך דין, ולא סתם.

מערכת המס אינה יכולה להתאים את עצמה למידותיו של כל אדם. היא קובעת קווים כלליים ובתוכם צריך האינדיבידואל לתמרן ולפעול באופן שיאפשר לו להתפרנס בכבוד, לשמור רזרבות "לימי סגריר", וכן – גם להתעשר. זו לא מילה גסה.

לסיכום, אם המדינה תטיל מס ירושה, בעלי הממון ואנשי העסקים אשר ייחשפו כתוצאה מכך למס נוסף (וכאמור- אף כפול) כנראה ידעו איך להתמודד איתו ואיך לבצע תכנון מס אדפטיבי כך שהפגיעה בהם תהיה פחותה ככל הניתן.

—–

עו"ד עידן בן-יעקב, ממשרד בן-יעקב עורכי דין, עוסק בתחום הנדל"ן, השקעות בארץ ובחו"ל, הגנת הפרטיות, ניהול הון משפחתי, ייעוץ שוטף לחברות, חברות הזנק, חברות בשלות ועוד.

צריכים ייעוץ בנושא העברת הון בין-דורית? צרו איתנו קשר.