טרם חתימה על הסכם עם מזמין העבודה, על קבלן השיפוצים לבצע בדיקות מקדימות באתר השיפוצים, לרבות השוואת נתוני תיק הבניין והיתר הבניה לנתוני האמת, לקבל חוו"ד יועצים כקונסטרוקטור, ולגלות ולהסביר למזמין העבודה את מלוא העובדות, המגבלות והאילוצים הקשורים לעבודות.

הנתבעת- חברה קבלנית לשיפוצים, ביצעה עבודות שיפוצים והרחבה בדירת התובעים. התובעים עותרים נגד החברה הנתבעת לפיצויים בגין ליקויים בעבודת הנתבעת ובגין ירידת ערך דירתם, מחמת קורה שנותרה בדירה שאינה ניתנת להסרה.
התובעים טוענים כי במהלך ביצוע עבודות השיפוץ וההרחבה בדירה, התברר להם קיומה של
קורה קונסטרוקטיבית בעומק 50 ס"מ שאינה ניתנת להסרה. קורה זו נותרה בולטת מתקרת
הדירה לאחר הריסת קיר חדר המגורים בחזית הקדמית, לכל רוחב חדר המגורים בדירה ובסמוך
לחיבור שבין הרחבת חדר המגורים לבין המרפסת.
הנתבעת סירבה לבקשת התובעים להסרת הקורה ונסמכה על בסיס חוות דעת קונסטרוקטור מטעמה, לפיה הסרת הקורה תגרום לפגיעה ביציבות הבניין כולו ותסכן את שלום דייריו והציבור בכללותו. כמו כן, מלכתחילה הקורה לא הייתה מיועדת להריסה וכך אף עולה מהבקשה למתן היתר בניה עליה חתומים התובעים. לפיכך, טוענת הנתבעת, היא לא התרשלה כלפי התובעים ונהגה כלפיהם באחריות ובמקצועיות, תוך דאגה לשלומם ולביטחונם של כלל דיירי הבניין.
בית המשפט מיקד את המחלוקת בין הצדדים בשאלה האם במועד עריכת ההסכם, הביאה הנתבעת לידיעת התובעים את העובדה כי הקורה קיימת ואינה ניתנת להסרה.
במשפט, כמו במשפט, אופן העמידה בנטל הראיות תחרוץ את גורלו. בית המשפט קבל את גרסת
התובעים, לפיה מצב דברים בו תיוותר הקורה בדירה לא היה בידיעת התובעים וגרם לנזק. כמו
כן, במועד החתימה על ההסכם, הנתבעת עצמה לא הייתה ערה למכלול הנתונים הקשורים
בקורה, כהיקף ידיעתה בזמן המשפט. הנתבעת החלה בבדיקת האפשרות להסרת הקורה, רק
לאחר תחילת ביצוע עבודות השיפוץ בדירה ולאחר הדרישה להסרתה. כפועל יוצא, לא דאגה
לבסס את ידיעתה בזמן אמת, ליידע את התובעים ולהעלות הקשר חשוב זה על הכתב כמתבקש.
נדחתה טענת הנתבעת כי די בהסתמכותה על תיק הבניין שם מופיעה קורה בעומק קטן יותר. חובה לקחת את התכנית מהעירייה ולבחון אותה שהיא תואמת במציאות ולא לסמוך עליה. היה על הנתבעת לקבל חוות דעת מקצועית מאת קונסטרוקטור עובר לחתימה על ההסכם.
הנתבעת לוקה במחדל של אי בירור נתונים כמתבקש טרם כריתת ההסכם עם התובעים.
בית המשפט קבל את טענת התובעים באשר להבטחת מנהל הנתבעת להסרת הקורה וליצירת רצף
בין חדר המגורים הקיים בדירה לבין החלק שיורחב. ככלל, הטיח בית המשפט ביקורת על
החתמת התובעים על ההסכם מבלי לנהל איתם כל שיח, מבלי לפרט בפניהם מהם שלבי
העבודות, זאת נוכח חוסר המקצועיות וההבנה המוגבלת שלהם בפרטים.
ההסכם בין הצדדים נוסח על ידי הנתבעת והוגשו לחתימת התובעים. כמי שניסחה את
ההסכם, חלה על הנתבעת האחריות להעמדת הדברים על דיוקם. בין הנתבעת לבין התובעים
קיימים פערי כוחות ומידע, לטובת הנתבעת, היוצרים נחיתות אינפורמטיבית בה מצויים
התובעים. בנסיבות אלו, פירש בית המשפט לזכות גרסת התובעים את החסר שבהתייחסות
ההסכם לקורה.
נכון, נוכח הגדלת סלון הדירה, בניית מרפסת וממ"ד עולה ערכה של הדירה. אלא שנתונים אלו אינם עומדים בניגוד לפגיעה האסתטית שמייצרת הקורה בדירה וברי כי קונה פוטנציאלי לא יקל ראש לנוכח הותרת הקורה במקומה רק משום שהושקעו בדירה משאבים הקשורים בבניית מרפסת וממ"ד. לפיכך פסק בית המשפט פיצוי בגין ירידת ערך הדירה בשיעור של 2% – כ- 37,000 ₪.
ת"א (ראשל"צ) 717-10-10