בליווי פיננסי חובת הרוכש לשלם את תמורת הדירה לחשבון הליווי בלבד
פרויקט הבניה היה תחת ליווי פיננסי של חברת מימון. רוכשת דירה שילמה תשלום ישירות למוכרת החברה היזמית במועד חתימת זיכרון דברים. לאחר מכן נחתם בין הרוכשת לבין החברה הסכם מכר בו התחייבה הרוכשת לפרוע תשלומים אך ורק לחשבון הייעודי של הפרויקט שהיה בשליטת חברת המימון.
הבעלים מעל בכספי החברה היזמית ונעלם. החברה נכנסה להליכים ובית המשפט מינה לה כונס נכסים קבוע כדי להשלים את הפרויקט.
הרוכשת בקשה להכיר בתשלום ששילמה ישירות ליזמית שלא במסגרת ההסכם כתשלום שנפרע על חשבון מחיר הדירה. כונס הנכסים בקש לבטל את ההסכם עם הרוכשת בגין אי ביצוע התשלום על פי הסכם המכר כאשר לטענתו הכספים אותם שילמה ישירות ליזמית אינם יכולים להיחשב כתשלום.
בית המשפט המחוזי קבע כי בהתאם להסכם היה על הרוכשת להפקיד כספים לחשבון הפרויקט. הרוכשת היא בעלת ניסיון עסקי, והיא הייתה מיוצגת בבואה להתקשר בהסכם עם החברה. היה עליה להיות מודעת למגבלות החוזיות שהיא נטלה על עצמה.
יחד עם זאת, גם התנהלות החברה היזמית אינה חפה מקשיים. עורך הדין של החברה אישר את חתימת היזם על המכתב המופנה לבנק שם לקחה הרוכשת הלוואה המובטחת במשכנתא, שבו צוין דבר תשלום קודם. לדעת בית המשפט מעורבות זו, שלא נסתרה, צריכה לחייב את החברה לתת הזדמנות לרוכשת להשלים את התמורה החוזית עובר למימוש אפשרות ביטול ההסכם ע"י החברה. ביטול מיידי של ההסכם בנסיבות אלה יעלה כדי מימוש זכות בחוסר תום לב. הכונס נכנס בנעלי החברה, ומכאן שגם הוא כפוף למגבלה זו. ככל שלא תשלים הרוכשת את תשלום התמורה, תוכל החברה לבטל את ההסכם, ולעתור גם לפיצוי המוסכם, שנקבע בו למקרה של ביטול בגין הפרה.
יחד עם זאת קבע בית המשפט כי התשלום שהרוכשת טוענת ששילמה שילמה שלא לחשבון החברה אינו מהווה חלק מתשלום התמורה שכן, לא הוצגה ראיה כי כספים אלה הגיעו לחשבון הפרויקט או לאחד מחשבונות החברה, באופן שנותרו בקופתה.
הנוסח של ההסכם הוא ברור וחד משמעי. תשלום התמורה שלא לתוך חשבון הבנק הנקוב של הפרויקט לא יחשב לתשלום בעבור הדירה לפי ההסכם. אין המדובר בניסוח נפתל, והוראות אלה מחייבות את הרוכשת, שהייתה מיוצגת בעת החתימה.
זאת ועוד הוראה בהסכם המכר קובעת שהוראותיו מבטלות כל הסכמה בכתב או בעל פה או במצג שהיו לפני כן. מכאן שהוראות הסכם המכר גוברות גם על זיכרון הדברים שנחתם בין החברה והרוכשת לפני כן.
בית המשפט חייב את הרוכשת לשלם לכונס הנכסים את יתרת התמורה הבלתי משולמת עבור הדירה, שאם לא תעשה זאת יהיה כונס הנכסים רשאי לבטל את ההסכם והכונס יהיה זכאי לפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם, למחוק את הערת האזהרה הקבועה לטובת הרוכשת ולמכור את הדירה לצד שלישי.
תא (ת"א) 5876-10-21