גבול דק עובר בין שיתוף פעולה פורה להשתלטות סינית מקיפה ומסוכנת על ענף התשתיות בישראל. מבקר המדינה כבר הרים דגל אדום, ומישהו צריך לעצור ולעשות חשיבה מחדש – רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. מאמר מאת עו"ד נתן לרר, משרד בן-יעקב עורכי דין
——————–
אם הרמתם ראשכם לאחרונה אל ראשו של עגורן צריח באתר בניה בטחוני בקריה בתל אביב, יכולתם לחזות בשלט המציין את שמה של החברה המבצעת – שם סיני בשתי הברות קצרות עוקבות. בדרך כלל לא תתקלו בשלטי חוצות של חברות אלו, הן חודרות אל תחום התשתיות בישראל ובדרך כלל "מתחת לרדאר".

סוגיית השתלטות התאגידים הסינים על פרוייקטים בישראל עלתה לכותרות כאשר בכירי הממשל האמריקאי החלו בפעולות ובשיחות לעצירת התופעה והעיתונות בישראל החלה לשים לבה ולהתייחס לתופעה. כך גם התאחדות בוני הארץ ו…מבקר המדינה אשר פרסם דו"ח ביקורתי מחמיר לגבי תופעה זו.

תאגידים הישראלים הניגשים למכרז בינלאומי לביצוע ו/או הפעלת תשתיות בישראל מצויים בעמדת נחיתות למול התאגידים הזרים, על דגש הסינים. הסיבה: התאגידים הישראליים, כמבצעים וכמעסיקים, פועלים תחת חוקי העבודה והעסקת כוח אדם – שכר, שעות נוספות, תנאים סוציאליים, ביטוח, רישום קבלני, רישוי ופיקוח ציוד הנדסי ועוד.

התאגיד הסיני מגיע לביצוע העבודות עם פועליו וציודו ללא שחלות עליו המסגרות המגבילות החלות על התאגיד הישראלי. עלויות התאגיד הסיני זולות יותר וקשה לזה הישראלי להתחרות בו במכרז. שלא תעזו לומר כי יתכנו שיקולים פוליטיים במתן עבודות תשתית לתאגיד סיני, לא ולא!

מבקר המדינה העמיק בביקורתו ומצבר ממצאיו ומסקנותיו עולה כי רבה השלילה על החיוב אגב תופעה זו. קיים חשש כבד לפגיעה באינטרסים לאומיים מחמת שליטת גורמים זרים בנכסים אסטרטגיים ישראלים. יש לכך השפעה מזיקה על הכלכלה בישראל, הכשרת ושימור כוח אדם מקצועי, אי פיתוח ואף הפסד של ידע מקצועי ועוד.

ישנם סינולוגים המעדכנים כי בשיטת הממשל הסינית, הקומוניסטית, בדרך כלל (לפי פרסומים) תאגיד סיני חייב להיות בפיקוח ובייצוג בהנהלת התאגיד של נציג השלטון. לכך השלכות שליליות לפיהן לתאגיד הסיני אין אינטרסים המתיישבים עם אלו הישראליים, ורבה הסכנה במסירת פרוייקטים לאומיים לסוגיהם לביצוע ו/או ניהול על ידי תאגידים סינים.

מבקר המדינה מצא בין היתר:

1. היעדר עבודת מטה מספקת בנוגע להשלכות של זהות הגורם המבצע או המפעיל את התשתית הלאומית על הביטחון הלאומי.
2. אין חיוב לרגולטור להיוועץ עם הוועדה המייעצת לעניין סינון השקעות הון זרות.
3. מסירת ביצוע או הפעלה של תשתיות לאומיות לתאגידים שאינם פרטיים, כמחויב. לא הוגבלה השתתפותם במכרז של גורמים בבעלות ממשלתית זרה.

מחאות הממשל האמריקאי ודו"ח מבקר המדינה היו כצפירת אזהרה לממשלת ישראל להתעשת ולעצור את התהליך המסוכן דנן. אין מדינת ישראל בגדר מדינת עולם שלישי המשוועת לחסות סינית כמדינות באפריקה, שם סין מגלה נדיבות בהלוואות ובהשקעות בידיעה כי יום קבלת הדיבידנד יגיע. גם אין נראה רווח פוליטי אסטרטגי מהדרת התאגידים הישראליים והעדפתם של אלו הסינים.

העדפותיו של הממשל הסיני לעיתים נוטות לכיוון הציר העוין לישראל (אירן ושותפותיה) וחשיפתם של תשתיות לאומיות לגורם זה עלולה להתברר כהרה סכנה. בנוסף, אין להתעלם מסכנת הפגיעה ביחסי החוץ של ישראל, פגיעה בברית בת-קיימא ורבת חשיבות עם ארצות הברית ובבריתות מתהוות עם מדינות מוסלמיות.

אין כאן המלצה לבצע תהליך של PUSH-OUT והתרחקות מהמעצמה הסינית. יש לפתח ולהעצים את היחסים עם סין, אך זאת משיקולים ענייניים וממוקדים של שמירת האינטרסים של ישראל ותוך בחינה מתמדת של השיקולים הלאומיים והאסטרטגיים של ישראל על מנת לשמרם ולבצרם. לא פחות חשוב מכך הוא לתת דגש לשמירתם והבטחת יכולותיהם של התאגידים הישראליים רבי-הידע והיכולת להתמודד במכרזים בינלאומיים אפילו באופן של מתן תמריצים להם לפיתוח ושמירת ה-KNOW-HOW הישראלי.

עו"ד נתן לרר, ממשרד בן-יעקב עורכי דין, מתמחה בתחום הנדל"ן ותכנון ובניה, בהתחדשות עירונית, ובייעוץ ליזמים, חברות בניה, וקבלנים. במסגרת זו הוא מעניק יעוץ בתחום הסכמי רכישת מקרקעין וזכויות, הסכמי שיתוף, הסכמי יזום, הסכמי קבלנות, והסכמים נוספים בתחום.