עו"ד עידן בן-יעקב, ממשרד בן-יעקב עו"ד, המתמחה בניהול הון משפחתי, נדל"ן ומשפט מסחרי.

מותה של המלכה הביא לסיומה תקופת מלוכה מהארוכות באירופה. עם פטירתה, ועוד לפני שנקבעו סידורי הלוויה כבר התפרסמו ממשיכי השושלת – המלך החדש, המלכה-רעיה, הנסיך יורש העצר וכן הלאה.  יחד עם זה, התפרסמו גם תאריהם ונכסיהם החדשים-ישנים המגיעים להם עם תפקידיהם מחד וספקולציות רבות בנוגע לאופן ההורשה והיורשים של "נכסיה הפרטיים" של המלכה (להבדיל מנכסי "הכתר"). משלל הכתבות התברר כי הרכוש המלכותי מתחלק לשניים – רכושו האישי של בן המלוכה, והרכוש המלכותי. רכושו של 'בית המלוכה' הבריטי מוערך בכ-28 מיליארד דולר. הונה ועיזבונה  האישי של המלכה אליזבת' השנייה, עומד על כ-600 מיליון דולר, 'בלבד'.

כך גם לגבי שאר בני המלוכה, כאשר הם זכאים גם לקצבה שנתית ותחזוקת נכסים שוטפת, כאשר ישנה חלוקה ברורה בין רכושם הפרטי לרכוש הממלכתי השייך לכתר. בנוסף, פטורים בני המלוכה ממס ירושה העומד בבריטניה על כ-40%.

עד כמה שמוזר לומר זאת, אבל ניתן ללמוד לא מעט מהתנהלות משפחת המלוכה בכל הנוגע לשמירה על הרכוש המשפחתי והעברתו מדור לדור.

רוצים להתייעץ אתנו בנושא ניהול הון משפחתי ושירותי פמילי אופיס? צרו קשר – לחצו כאן

איך להעביר רכוש לדור הבא?

ישנן שלוש דרכים מרכזיות להעביר רכוש לדור הבא מבלי לפגוע, או לצמצם עד כמה שניתן, את הזכויות המועברות ברכוש:

ירושה, צוואה וקרן נאמנות.

• ירושה/ העברה במתנה – העברת הרכוש עוד בחיי המוריש. מדובר בפתרון המתאים בעיקר אם רוצים לשמור על 'שקט משפחתי' ולמנוע סכסוכים הצפויים לצוץ לאחר פטירת המוריש/מעביר.
  • יתרון: שקט משפחתי ומניעת סכסוכים (או לפחות יכולת להתמודד עמם עוד בחיי המעביר / מוריש).
  • חיסרון: הרכוש עובר עוד בחיי המוריש (העתידי) והוא למעשה "נפרד" ממנו באופן בלתי חוזר (למעט מקרים יוצאי דופן) ויש לוודא שאין מדובר באירוע מס הדורש תשלום ו/או דיווח לרשויות והליכים נוספים בירוקרטיים ו/או מיסויים אחרים.
• צוואה – מדובר בפתרון המקובל, הדוגל בהעברת הרכוש רק לאחר פטירתו של המוריש.
  • יתרון: מסדירה את העברת הרכוש על פי דיני הירושה והדינים הרלוונטיים. דרך אופציונלית לביצוע תכנון מס לגיטימי תוך הפחתת החשיפה המיסויית ואף (במדינות ספציפיות) מונעת תשלומי מס מסוימים (כגון מס ירושה שבישראל נכון להיום – לא קיים).
  • חיסרון: חשיפה פוטנציאלית למיסי ירושה (במדינות ודינים מסוימים), אי יכולת "לתשאל" ו/או "לפרשן" בצורה מדויקת את רצון המוריש כפי שרשם בצוואתו (עקב פטירתו) כך שעלול להוביל לסכסוכי ירושה והוספת "תסבוכות" למארג המשפחתי / של המורישים / אגד החברות והרכוש בעיזבון המוריש גם כלפי צדדים שלישיים.
• קרן נאמנות – מעין שילוב של שני הפתרונות הקודמים. מדובר בהעברת הרכוש המשפחתי למעין גוף משפטי חיצוני עצמאי שאינו המוריש. עם יצירת הקרן, מנוסח תקנון אשר מסדיר את פעילותה, ממונה נאמן, מוגדרים נהנים, סמכויות בעלי התפקידים בה ותנאים נוספים.
  • יתרון: פתרון (כאשר מבוצע נכון) הכולל את הטוב משני העולמות. גם העברת הרכוש עוד בחיי המוריש לידי ניהול מקצועי תוך הגדרת רצונות, מטרות, חלוקת רכוש באופן מיטבי תוך ביטוי ממשי לרצון המוריש. נאמנות שכזו הינה "אדישה" לפטירת המוריש שכן הינה גוף משפטי עצמאי לחלוטין שממשיך להתקיים ללא קשר לזהות המעביר / "המעניק" בעל יתרונות רבים כגון: ניתן לייצר סדרי הורשה גם לדורות "עתידיים" שעדיין אינם נולדו (להבדיל מהוראות חוק הירושה הישראלי של "יורש אחר יורש"), כך שיכול להוות גם דרך אופטימלית להעברה בין דורית של רכוש, יצירת שקט משפחתי
  • חיסרון: הקמת הקרן ותפעולה דורשים הוצאות, המעמד המשפטי מחייב כך שחסרה הגמישות שיש לעיתים בהסדרים בתוך המשפחה, קריטיות בבניית המערך המשפטי בליווי מומחה מהתחום על מנת להקטין את החשיפה "לתאונות" מיסויית ו/או משפטיות.

צריכים סיוע בניהול הון משפחתי? מחפשים עוד מידע על פמילי אופיס?

צרו איתנו קשר – בן-יעקב, משרד עו"ד

כתובת – המסגר 35 תל אביב – סקיי טאוור, קומה 9
טלפון – 972-3-6128878+
פקס– 972-3-6128606+
דוא"ל – lawfirm@benyacov.com

—–
עו"ד עידן בן-יעקב, ממשרד בן-יעקב עורכי דין, עוסק בתחום, הפינטק, עולמות המטבעות הדיגיטליים, NFT וכד', ניהול הון משפחתי, נדל"ן, השקעות בארץ ובחו"ל, הגנת הפרטיות, ייעוץ שוטף לחברות, חברות הזנק, חברות בשלות ועוד.