בהתנגדות בעל מקרקעין לתשלום היטל סלילה נטען כי לא הוקמו תשתיות סלילה ברחוב הגובל בנכס. לכן בהיעדר זיקה ישירה בין התשלום לבין השירות הרי אין מדובר בהיטל אלא בניסיון מוסווה של הרשות לגבות מס.

ב"הלכת צרפתי" (עע"ם 11646/05), קבע בית המשפט כי רשויות מקומיות מוסמכות לגבות היטלים בתנאי סף לפיו הגבייה תותנה בכך שהוקמו תשתיות בפועל ברחוב גובל באופן שמקיים זיקה של הנאה ישירה בין עלות התשתיות לבין החיוב הראשוני בהיטל וכי הסכומים שייגבו יחושבו וישמשו לתכלית שלשמה נגבו ולא להעשרת קופת העירייה, וכן שישקפו נאמנה את ההוצאות הצפויות.

העובדות בתיק דנן מצביעות על כך כי הרחובות מהן קיימת גישה לרחוב המדובר כבר נסללו ואילו הרחוב מתוכנן להיסלל בעתיד הקרוב.

בית המשפט קבע כי אין משמעות "הלכת צרפתי"  שרחוב גובל משמעו גבול פיזי בין הנכס לבין הרחוב בו בוצעו עבודות התשתית.

כאשר הגישה לנכס תחומה משני צדיה ברחובות שנסללו והיא מתאפשרת רק דרכם, וכאשר גם הרחוב המדובר עומד להיסלל, אזי מתקיימת זיקת ההנאה הנדרשת מכוחה חויב הנכס.

תאמ (כ"ס) 59807-07-14