בהחלטת ועדת הערר לתכנון ובניה, פיצויים והיטלי השבחה (להלן- "ועדת הערר") נקבע כי העוררת "לא הייתה בעלת זכויות, המקימות את החבות, במקרקעין במועד הקובע" ולכן אינה חייבת בתשלום היטל ההשבחה שנדון בערר.

בערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, טענה המערערת – הוועדה המקומית לתכנון ולבניה  (להלן הועדה המקומית) להיעדר סמכות לועדת הערר לדון בסוגיית הזכויות הקנייניות במקרקעין והיה על ועדת הערר להימנע מלדון בכך וכן, להשהות את ההליך שלפניה עד הכרעה בסוגיה זו בטריבונל המשפטי המוסמך האחר. לכן בקשה כי בית המשפט ייקבע שהיה על ועדת הערר להשהות את בירור הערר עד הכרעה במסגרת הליך מתאים בשאלת הזכויות במקרקעין.

ועדת הערר לא קבעה בהחלטתה כי היא אינה מוסמכת לבחון אם המשיבה הייתה בעלת הזכויות במקרקעין במועד הקובע ואף לא נקבע בהחלטתה כי הסמכות לדון בכך נתונה רק לערכאה אחרת. להפך. ועדת הערר ראתה עצמה מוסמכת לבחון שאלה זו, בחנה אותה בפועל והגיעה למסקנה כי התשובה לשאלת הזכויות האמורה שלילית ולכן לא ניתן לחייב את המשיבה בתשלום היטל השבחה. 

בית המשפט קבע כי הוועדה אמנם הייתה מוסמכת לבחון שאלה זו, כך שלא נפל כל פגם בכך שנדרשה אל השאלה חלף העברתה להכרעת ערכאה אחרת.

(יצוין ע"י הח"מ כי הועדה המקומית, המערערת, התרשלה בתיק זה באי הצגת טיעונים מהותיים, לפיכך מומלץ לקרוא פסק דין זה במיוחד במקור במלואו).  

עמנ (י-ם) 6145-11-23

_{**האמור לעיל הינו סקירה תמציתית לנשוא לעיל ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה לפעולה ו/או פרשנות כזאת או אחרת, ואין להסתמך על האמור, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ולהתייעץ עם עו"ד מומחה ש"ידע לתפור את החליפה" ודרך הפעולה הנכונים ללקוח. שימוש ו/או הסתמכות על האמור לעיל הינו על אחריות הקורא בלבד ולכותב ו/או מי מטעמו לא תהיה שום אחריות בגין זאת.}