הגשת בקשה להיתר בניה משמעה הגשת תיק בקשה מלא
העותרים בעתירה מנהלית זו בקשו לבצע פרויקט של פינוי-בינוי והגישו בקשה להיתר ולהקלות משמעותיות במספר הקומות, בזכויות הבניה ובמספר יחידות הדיור. ההקלות הוגשו במסגרת "הקלת שבס-כחלון"- תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית) (הוראת שעה) התשע"ד-2013.
בעיית העותרים היתה שהוראת השעה פקעה עוד טרם הגשת הבקשה להיתר, זאת נוכח הפרשנות למילה "הוגשה".
תקנה 33(א) לתקנות התכנון והבניה (רישוי בניה), תשע"ו-2016 קובעת ש"בקשה להיתר תכלול את הפרטים והצרופות האלה (להלן- "התנאים המוקדמים"):"
כאן מפרטת התקנה 19 פרמטרים ונספחים אותם יש לכלול ולצרף לבקשה להיתר בניה.
העותרים טענו כי די במסמך שהוגש על ידם שהוא "תכנית ראשית", בסלנג המקצועי- "גרמושקה" כדי לעמוד בהתקיימות ההגשה במועדה זה, כאשר לאחר מכן יושלמו ויוגשו שאר הנספחים הדרושים.
בית המשפט קבע שלשון תקנה 33 הינו חד משמעי – בקשה להיתר חייבת לכלול את כל הפרטים המפורטים בתקנה. רק הגשת תיק בקשה ובו כלל הפרטים והמסמכים המפורטים בסעיפים הקטנים של תקנה 33 , כמכלול, בין שיש בהם מהותיים יותר ויש פחות מהותיים, הם היוצרים את המושג הסטטוטורי המכונה "בקשה להיתר בניה".
חיזוק לכך נותנת תקנה 34 לפיה רשות הרישוי לא תדרוש בעת הבקשה להיתר, מסמכים פרטים וצרופות נוספים מעבר למפורט.
כיוון שכך, בידי העותרים לא היתה בקשה להיתר בניה כדרישת תקנה 33 טרם פקיעת הוראת השעה.
עתמ (ת"א) 56598-07-23
**האמור לעיל הינו סקירה תמציתית לנשוא לעיל ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה לפעולה ו/או פרשנות כזאת או אחרת, ואין להסתמך על האמור, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ולהתייעץ עם עו"ד מומחה ש"ידע לתפור את החליפה" ודרך הפעולה הנכונים ללקוח. שימוש ו/או הסתמכות על האמור לעיל הינו על אחריות הקורא בלבד ולכותב ו/או מי מטעמו לא תהיה שום אחריות בגין זאת.